קזריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

1.התובעת בפנינו טוענת כי הבנק נקט כלפיה באפליה בכך שמנע ממנה קביעות בהתאם לחוקת העבודה לעובדי הבנק ובמקום זאת העסיק אותה תחת הסכם קיבוצי המכונה "הסכם הקשישים" המעניק זכויות מופחתות. נוכח זאת, טוענת כי היא זכאית להפרשי פיצויי פיטורים ופנסיה, וכן להפרשים בגין שכר והטבות שונות המנויות בחוקת העבודה לעובדי הבנק.

2.ואלו העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:

א.בנק לאומי בישראל בע"מ (להלן-הנתבע או הבנק) הינו מוסד בנקאי מוכר למתן שירותי בנקאות ופיננסים.

ב. יחסי העבודה בין הבנק לעובדיו מושתתים על שורה של הסכמים קיבוציים, ובראשם חוקת העבודה המהווה הסכם קיבוצי מיוחד אשר נחתם בשנת 1952, ומכוחה מקבלים העובדים "קביעות" בעבודתם (להלן - חוקת העבודה).

ג.ביחס לתפקידים המכונים על ידי הבנק "תפקידי היקף בבנקאות", אליהם הגיעו בעבר בעיקר מועמדים מקרב אוכלוסייה בוגרת, חתמו נציגות העובדים וההסתדרות עם הבנק ביום 18.2.80 (ושוב ב - 1988, נוכח המעבר לשבוע עבודה מקוצר במשק) על הסכם קיבוצי מיוחד (אשר כונה "הסכם הקשישים") העוסק בקליטתם של עובדים מבוגרים מעל גיל 55, והמסדיר את תנאי עבודתם בתפקידים אלו (להלן - הסכם 1980). יצוין כי ביחס לתפקידים אלו אדיש לכאורה הבנק לכישורי העובד למלא בעתיד תפקידים אחרים בבנק ומשכך אינו בוחן את נתוני השכלתם.

ד.הגב' נלי קזריאן (להלן- התובעת), ילידת 1946, בעלת תואר ראשון בכלכלה, הועסקה אצל המשיב כ- 22 שנים, משנת 1992 (בהיותה בת 46) עד הגיעה לגיל פרישה עד שנת 2013 (בהיותה בת 67) בתפקיד "טלרית", אשר הוגדר על ידי הבנק כחלק מתפקידי ההיקף בבנקאות.

ה.התובעת נקלטה לעבודה ביום 15.1.92 כעובדת זמנית לתקופה של חצי שנה וחלו עליה ההוראות המתייחסות לעובדים זמניים על פי חוקת העבודה.

ו. במהלך חודש יוני 1992, הוארכה תקופת זמניותה של התובעת לחמישה חודשים נוספים עד ליום 14.12.92. הודעה על ההארכה נמסרה לתובעת ביום 11.6.1992.

ז.ביום 16.11.92 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין ההסתדרות, הוועד והבנק לפיו תוארך תקופת העסקתם של העובדים המנויים ברשימה שצורפה להסכם במעמד של עובדים זמניים. העסקתה של התובעת הוארכה לפי הסכם זה עד ליום 14.12.93. התובעת קיבלה הודעה על הכללתה בהסכם המיוחד ואף חתמה על זיכרון דברים המתייחס לכך.

ח.ביום 21.9.93 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין אותם הצדדים ולפיו הוארכה תקופת ההעסקה של התובעת עד ליום 14.12.94. התובעת קיבלה הודעה על הכללתה בהסכם המיוחד ואף חתמה על זיכרון דברים המתייחס לכך.

ט.ביום 23.5.1994 עברה התובעת מבחנים לצורך קבלת קביעות. המבחנים נערכו בשפה הרוסית. האבחון סוכם באופן הבא:

"בעלת כישורים שכליים כוללים ברמה ממוצעת. מסוגלת להתמודד עם משימות פקידותיות ומספריות וכן עם משימות מקצועיות פשוטות מהתחום המוכר לה. לעומת זאת, מתקשה להתמודד עצמאית עם משימות חדשות ומורכבות. איטית מאוד בהתארגנותה ונזקקת להכוונה ולסיוע. קפדנית וזהירה מטיבעה ולפיכך איטית מאוד ומתקשה לנצל משאביה ביעילות ולהגיע להספקים גבוהים כאשר נתונה ללחץ זמן. פועלת בהתאם לכללים ולנהלים המקובלים. אחראית ומסורה לעבודתה. מקבלת מרות ומשתדלת להשביע רצון הממונים. משקיעה מאמץ בנסיון להיות מעורבת בעבודת צוות, אולם תרומתה לו אינה גבוהה בשל איטיות התארגנותה, מיעוט יוזמותיה ונטייתה לפעול לעיתים על סמך תחושות. מנומסת ונעימה, אולם אינה רגישה דיה לבעיות הלקוח, מתקשה ליטול אחריות ולתת שירות ברמה גבוהה. לאור האמור לעיל, התאמתה לקידום מקצועי ברמה שמתחת לממוצעת. אינה מרשימה כמובטח, סמכותית ובעלת תוקף אישי ברמה שתאפשר לה להניע כפיפים, להעמיד דרישות ולפקח על מהלך העבודה. לאור זאת ובצירוף איטיות התארגנותה במצבים חדשים ועם משימות חדשות, וקשייה לתפקד עצמאית, התאמתה לקידום ניהולה ברמה נמוכה".

י.לאור תוצאת מבחני הקביעות, נשלח מהנהלת המרחב אל הסניף בו הועסקה התובעת מכתב ולפיו היא אינה מועמדת לקביעות וכי העסקתה של התובעת תסתיים ביום 14.12.1994.

יא. לאור בקשת סניפה של התובעת, נחתם ביום 9.10.1994 הסכם קיבוצי מיוחד בין הבנק, ההסתדרות והוועד עליו הוחתמה גם התובעת ולפיו החל ממועד חתימת ההסכם היא עוברת להיות מועסקת תחת הסכם 1980.

יב.ביום 22.2.09 קיבלה התובעת מכתב בו הודיע לה הנתבע על פתיחת קופת פיצויים אישית עבורה רטרואקטיבית לינואר 2008, מועד כניסת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לתוקף.

יג.ביום 12.8.12 שלחה הנהלת הנתבעת מכתב לתובעת ולפיו תסתיים העסקתה ביום 31.8.13 עם הגיעה לגיל פרישה. עוד נכתב כי כחודשיים לפני מועד הפרישה, תקבל הודעה נוספת שבה יפורטו הזכויות הקשורות בפרישה.

יד.ביום 25.2.13 נשלח מכתב מב"כ התובעת אל הנתבע ובו ביקשה לדעת מהם תנאי הפרישה של התובעת לאור מכתב הנתבע שנשלח אליה ביום 12.8.12, מהו הסטטוס שלה כעובדת והעתק מההסכמים עליהם חתמה מתחילת עבודתה בנתבע.

טו.ביום 10.7.13 נשלח מכתב לב"כ התובעת במענה לפניותיה, ולפיו עם פרישתה ביום 31.8.13 תהיה התובעת זכאית לסך של 314,281 ₪ המורכבים מסך של 141,220 ₪ בגין רכיב הפיצויים וסך של 173,060 ₪ בגין רכיב התגמולים.