סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
6401-02-16
30/03/2016
|
בפני השופטת:
יעל אנגלברג שהם
|
- נגד - |
התובע:
רזק רגוב עו"ד רכאד דלאשה
|
הנתבעת:
כ. כוכב הנגב - חברה לבנין ופתוח (1990) בע"מ עו"ד עודד זגורי
|
פסק דין |
בפנינו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים לפי סעיפים 75-76 להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה מיום 29.6.15 (להלן: "הסכם 2015").
1.ביום 3.2.16 הגיש התובע תביעה לתשלום בגין פגיעה בזכויות בעבודה, בהן זכויות שמקורן בהוראות חוק ובהוראות ההסכמים הקיבוציים בענף הבנייה. לטענתו, עבד אצל הנתבעת החל מחודש 12/07 ועד לסיום עבודתו בחודש 11/15.
2.ביום 27.3.16 הגישה הנתבעת את הבקשה שבפנינו. לטענתה, על פי הסכם 2015, מחוייבים הצדדים למצות את הליכי השיפוט הפנימי בפני הוועדה הפריטטית בטרם פנייה לבית הדין ועל כן, ומשמדיניות בית הדין לעודד יישוב חילוקי דעות בין צדדים להסכמים קיבוציים, יש להורות על סילוק התביעה על הסף ו/או להורות על עיכוב הליכים עד לסיום הליכי השיפוט הפנימי.
3.התובע השיב לבקשה ביום 27.3.16. לעמדתו, אין בהוראות 75-76 להסכם 2015 כדי לחייבו בפנייה למנגנון השיפוט הפנימי בטרם פנייה לבית הדין וזאת אף על פי פסיקת בית הדין הארצי בפרשת אסום (בר"ע 65681-12-15). זאת ועוד, לשיטתו של התובע, גישת בתי הדין מעדיפה את ההתדיינות בבית הדין על פני העברתו לוועדה הפריטטית וזאת מאחר שהוועדה "נטולה כל סמכות". התובע הוסיף וטען כי בין הצדדים ישנן מחלוקות הנוגעות לזכויות קוגנטיות, אשר אינן ניתנו לוויתור, אין להעבירן להכרעת בורר ואף אינן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים, על כן הוועדה הפריטטית אינה מוסמכת לדון בהן, וגם מכאן שאין לחייבו בפנייה לוועדה הפריטטית.
4.לאחר שעיינו בבקשה ובתגובת התובע, סברנו כי דין בקשת הנתבעת למחיקה על הסף - להתקבל. ונפרט.
לטענת התובע, הסתיימה עבודתו בחודש 11/15, דהיינו, לאחר כניסת הסכם 2015 לתוקפו. לפיכך, על פי הוראות סעיפים 75-76 להסכם 2015, החל על התובע, עליו למצות תחילה את ההליכים באמצעות מנגנון השיפוט הפנימי הקבוע בהסכם 2015 ולפנות לבירור עניינו בפני הוועדה הפריטטית.
יודגש בעניין זה, כי אין בהכרעתנו זו כדי לפגוע בזכות הגישה של התובע לערכאות שכן, משתוצאת ההליך בפני הוועדה הפריטטית היא פרי הסכמה בלבד ומטרתה הסדרת הסכסוך בטרם פנייה לערכאות, תהא הדרך פתוחה בפני התובע, ככל שימצא לנכון, לפנות לבית הדין לאחר מכן. זאת ועוד, הוראות ההסכם הקיבוצי קובעות סד זמנים קצר לבירור המחלוקת שבין הצדדים וכן תקופת הבירור בפני הוועדה הפריטטית ואף 7 ימים שלאחריה, לא יבואו בחשבון תקופת ההתיישנות.
נעיר, כי טענת התובע באשר ל"גישת בתי הדין" המעדיפה, לעמדתו, את ההתדיינות בפני בית הדין, אינה מדוייקת. בפרשת גוטליב (ע"ע 9847-04-14) קבע בית הדין הארצי כי אין לפרש את המנגנון הקבוע בסעיף 76 להסכם הקבוצי הקודם משנת 2010 ככופה פנייה לוועדה הפריטטית. בהמשך לפסיקה זו נחתם הסכם 2015 אשר במסגרתו הוסדרה סמכות הוועדה הפריטטית כמנגנון וולונטרי לבירור מחלוקות. גם פסיקת בית הדין הארצי בפרשת אסום שאליה מפנה התובע חוזרת על קביעתו בפרשת גוטליב ואף קובעת כי בהסכם 2015 "עוגנה החובה למיצוי ההליך לפני הוועדה הפריטטית בטרם פנייה לבית הדין לעבודה" (שם, בפס' 8; ראו הסבר מפורט לעניין זה גם בהחלטת בית דין זה בסע"ש 54189-08-15 מוסא בו אלגראיש - אשטרום הנדסה ובניה בע"מ, ניתן ביום 6.1.16, וכן סע"ש 50817-10-15 יוסף עמרו - א.ש. אפיק בע"מ, ניתן ביום 24.1.16).
עוד נעיר, כי מרבית ההחלטות שאליהן מפנה התובע בסעיפים 5-8 לתגובתו עוסקות בעובדים אשר העסקתם הסתיימה בטרם כניסת הסכם 2015 לתוקפו, ומכאן שאף לטעמנו, לא ניתן לחייב עובדים אלה בפנייה לוועדה הפריטטית לשם מיצוי הליכים קודם לפנייתם לבית הדין. באשר להחלטת הרשמת פלד, מדובר על עובד שהעסקתו הסתיימה בחודש 8/15, אשר קבעה, שלא כדברי התובע, כי בהתאם להסכמות הצדדים להסכם 2015, יועבר הסכסוך לדיון בפני הוועדה הפריטטית וכי ההליכים בתיק יעוכבו.