הפסיקה קובעת כי ניתן לצרף בהליך בזיון צד נוסף , ובמדוייק בבשא (ת"א) 13177/05 GIANNI VERSACE S.P.A נ' ורסצ'ה 83 בע"מ כי:"לסיכום, המבקשת הוכיחה כי משיבים 2,1 ו-3 לא קיימו במודע את הצווים הזמניים, עד סמוך להגשת הבקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט.
כבר כאן המקום לציין כי די במודעות להפרה, על מנת להוכיח בזיון בית משפט ואין צורך להוכיח כוונה שלא לציית לצו, רשלנות או חוסר תום לב מצד המפר. (ע"פ 2351/95 "מובי" בירנבאום בע"מ ואח' נ' הניה שמעוני, פ"ד נא(1), 661 ,עמ' 669-670, 672-673).
הלכה זו הוחלה אף על מפר שלא היה צד להליך משפטי שבמסגרתו ניתנו צווי מניעה זמניים וצורף כצד לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, עקב השתתפותו המודעת בביזוי הצו. כבר בפרשת ע"פ 43/50 ניסן זלצמן ואח' נ' המועצה המקומית נס ציונה, פ"ד ד 671, נפסק:
"אין הסעיף מדבר על בעלי הדין בלבד; אין הוא מבדיל בין אדם המפר איסור שהוטל עליו, לבין אדם המורד בסמכות בית המשפט תוך זה שהוא מסייע לבעל דין לזלזל בו; והמסייע בידי אחד מבזה את בית המשפט לא פחות מבעל הדין עצמו. מכאן נובע הצורך שבתי המשפט יטילו את מרותם גם על אלה העוזרים לאחרים במעשיהם, ואותם יש לכפות לציית באותה המידה שהדבר דרוש נגד בעלי הדין עצמם. בנסיבות אלה לא נצדק אם נצמצם את תחולתו של סעיף 6 הנ"ל לבעלי הדין בלבד."
הלכה זו אומצה בפסק דינו של הנשיא ברק בע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון ואח', פ"ד לד(4) 232, 241-242. על פיה חל סעיף 6 על משיבה 3, על אף שאין היא צד בתובענה ובבקשות לסעדים זמניים. "(דגש שלי ש.ש.)
עוד נפסק שם :
3". תכלית האכיפה
נותר להידרש לסוגיה האם רשאי בית המשפט להפעיל את סמכותו במסגרת הפקודה, על מי שהמרה את דברו בעבר, או שמא מתייחסת הסמכות לגבי אירועי העתיד בלבד. לשון אחרת, האם מדובר בענישה או באמצעי אכיפה הצופים פני עתיד. בסוגיה זו מסתמנות שתי גישות. הגישה המצמצמת את תחולת סעיף 6 לפקודה: