סונקין נ' א.הובלה ושירותים מירו את אברהם בע״מ ואח'

פסק דין

לפניי שתי תביעות שאוחדו. תביעתו של התובע (להלן – ״התובע״ או ״העובד״) לקבלת זכויות שונות הנובעות מעבודותו אצל הנתבעת, ותביעה לסעד הצהרתי מצד הנתבעת (להלן – הנתבעת או המעסיקה) כלפי העובד וכלפי הנתבעת 2 (להלן – ״כלל״) שעניינה השבת כספי הפיצויים של העובד, המופקדים בחברת כלל, לידיה.

תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, התובע הועסק כפועל בשירות הנתבעת - חברה המספקת שירותי הובלות ואחסון, בניהולו של מר מירו קשקש (להלן – מר קשקש).

2. התובע עבד מיום 1.12.1992 ועד לפיטוריו ביום 14.4.2019 קרי, במשך 26 שנים ו- 5 חודשים.

3. לטענת התובע, במשך כל תקופת העסקתו, היה מר קשקש שבע רצון מעבודתו המסורה, אלא שביום 3.4.2019 הוא עבד כנהג משאית עם 2 עובדים נוספים, מר יעקב מליק, המכונה ינקו, ומר מאיר מסס, והשלושה פינו ציוד ישן מקריית הממשלה בחיפה. לקראת סיום הפינוי ינקו מסר לתובע גרוטאות ברזל. לשאלת התובע מה מקור הגרוטאות, השיב ינקו כי הן נמצאו על מכולת הזבל. לפיכך, התובע וחברי הצוות שלו נטלו את הגרוטאות ומכרו אותן למחסן ברזל בחיפה. בהמשך היום, קיבל התובע שיחת טלפון ממר קשקש, ששאל אותו אם נלקחו על ידו ועל ידי הצוות תעלות אוורור. התובע לא הבין במה מדובר ומסר שלא נלקח דבר. לאחר בירור, הסתבר כי הגרוטאות שנלקחו הן תעלות אוורור השייכות למשרד המשפטים, וכי הן יועדו לשימוש ולא לזריקה. לאור כך, התובע ושני חבריו לצוות הביעו את צערם, נסעו למחסן הברזל שלו מכרו מוקדם יותר את התעלות, רכשו אותן מחדש והשיבו את התעלות באותו יום לאיש תחזוקה בקריית הממשלה.