סע"ש 56575-10-15 ואח',(ס"ע 48015-11-15),(ס"ע 63840-11-15),(ס"ע 63659-11-15),(ס"ע 56909-11-15),(ס"ע 63726-11-15),(ס"ע 57317-11-15),(ס"ע 57131-11-15),(ס"ע 57031-11-15),(ס"ע 63854-11-15),(ס"ע 48213-11-15),(ס"ע 41265-11-15),(ס"ע 42168-11-15),(ס"ע 40992-11-15),(ס"ע 42191-11-15),(ס"ע 41543-11-15),(ס"ע 42877-10-15),(ס"ע 39173-10-15),(ס"ע 13954-09-15),(ס"ע 59474-10-15),(ס"ע 38180-09-15),(ס"ע 49717-10-15),(ס"ע 42072-11-15)

1.בפני בקשת המדינה והביטוח הלאומי (להלן: המבקשות) לאיחוד הדיון ב- 23 כתבי התביעה המפורטים מעלה, הכוללים למעלה מ- 300 תובעים, כתבי תביעה שהוגשו כולם לבית-דין זה במהלך החודשים ספטמבר עד נובמבר 2015.

המדובר בתובענות כספיות שהוגשו על ידי פורשים משירות קבע בצה"ל, בגין ניכויים לביטוח לאומי שבוצעו לטענתם שלא כדין משכרם בתקופה שבה שהו בחופשת פרישה/הסתגלות.

הבקשה לאיחוד הדיון בתובענות

2.בבקשת האיחוד שהגישו המבקשות נטען שבכל התיקים מדובר באותה מסכת עובדתית בעיקרה, בעילת תביעה הזהה בעיקרה, באותן נתבעות ובשאלות משפטיות זהות, כשהתובעים כולם מיוצגים על ידי אותו בא כוח. משכך, לטענתן אין כל הצדקה עניינית לדון בתיקים בנפרד. המבקשות הוסיפו שלאחר איחוד התיקים בדעתם לבקש מבית-דין זה להורות כי ניהול ההליך יתבצע על פי "קבוצות מאפיינות – דמי הסתגלות, דמי פגיעה, דמי לידה". עוד הדגישו שהן מתחייבות שיישומו של פסק הדין בתביעה המאוחדת ייעשה על כל תובע, בהתאם לתביעתו הספציפית וככל שיינתן פסק דין המורה כן.

התובעים מתנגדים לבקשה. הם אמנם אינם מכחישים את כל טענות המדינה בדבר כך שמדובר במסכת עובדתית זהה בעיקרה ובעילות תביעה זהות בעיקרן, אך סבורים שאין הצדקה לאיחוד מאחר שהמדינה עצמה מודיעה מראש בבקשתה שלאחר איחוד התיקים היא תבקש מבית-הדין את פיצול ההתדיינות ל"קבוצות מאפיינות". התובעים מציינים כי אין סבירות והגיון בפיצול שכזה, שכן משמעותו עשויה להיות שתובע ספציפי שתבע במסגרת כתב תביעה אחד החזר של כמה ניכויים השייכים כל אחד ל"קבוצה מאפיינת" אחרת, יידרש לפי מבנה ההתדיינות המוצע הזה להתייצב פעם אחר פעם לדיונים שונים, תוך בזבוז זמן וחוסר יעילות. התובעים מדגישים שהם הבינו בבירור מפרסומים שהיו בתקשורת, שהמדינה מודה בפה מלא שביצעה ניכויים בלא כדין משכר התובעים, כפי שהם טוענים בכתבי התביעה שהגישו. משכך, הם טוענים שיש לחייבה להגיש כתבי הגנה פרטניים בכל אחד מהתיקים, במקום לעכב את ההתדיינות באמצעות בקשת האיחוד שכל מטרתה, כך לשיטתם, הינה סרבול ההתדיינות שלא לצורך.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל. בהעדר מחלוקת בדבר כך שמדובר במסכת עובדתית זהה בעיקרה ובעילות תביעה זהות בעיקרן המועלות על ידי תובעים המיוצגים ע"י אותו בא כוח כנגד אותן הנתבעות, מתקיימים במקרה שלפני התנאים לכך שאעשה שימוש בסמכות המוקנית לי לפי תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, ואורה על איחוד התיקים שבכותרת. איחוד הדיון נדרש כאן גם על מנת למנוע מצב דברים שבו ייקבעו ממצאים עובדתיים ותוסקנה מסקנות משפטיות סותרות על ידי גורמים שיפוטיים שונים שידונו בהליכים, והכל תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר כמו גם בזבוז זמנם של הצדדים. אשר לטענת התובעים לפיה לאחר איחוד הדיון לא יהיה נכון להורות על פיצול ההתדיינות ל"קבוצות מאפיינות", אבהיר ואדגיש שבקשה בעניין זה טרם הונחה על שולחנו של בית-הדין. אם וכאשר תוגש בקשה לפיצול שכזה, יתקיים בה דיון מסודר ותינתן החלטה לאחר קבלת עמדת התובעים. מכל מקום, בין אם יפוצל הדיון בתובענה המאוחדת ל"קבוצות מאפיינות" לבקשת המדינה והביטוח הלאומי, ובין אם יתקיים ללא פיצול שכזה, אין בכך להבנתי כדי להשפיע על המסקנה לפיה צריך ונכון לדון במאוחד בעשרות התביעות שהונחו על שולחנו של בית-דין זה.