בפניי בקשת הנתבעת להעברת התיק לבית הדין בתל אביב, אשר לו לטענתה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה לנוכח מקום עבודתו האחרון של התובע בעיר יבנה וסביבותיה וכן כתובתה של הנתבעת ביבנה.
אין מחלוקת כי התובע, המתגורר בירושלים, החל עבודתו אצל הנתבעת בחודש ספטמבר 2011 בירושלים. בהמשך התקופה, מחודש ספטמבר 2013 ואילך, נסגר בהדרגה סניף ירושלים של הנתבעת בו עבד התובע. בתחילה, במשך כשנה עוד היה התובע מגיע למשרדה של הנתבעת ביבנה וחוזר לביצוע ההפצה בירושלים ולאחר מכן, משנת 2014, ביצע עבודתו בעיקר באזור המרכז עד לסיום עבודתו בשלהי שנת 2015.
כב' השופטת שטיין הורתה לצדדים להיערך לדיון שיקוים בעניין הסמכות המקומית לשם חקירת המצהירים בנושא. הנתבעת הודיעה כי היא עומדת על בקשתה להעברת ההליך בשל חוסר סמכות מקומית, אולם אם יהיה צורך בדיון כאמור תחזור בה מבקשתה בשל העלויות הגבוהות. הבקשה הובאה אפוא בעיניי.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סברתי כי אין מחלוקת עובדתית משמעותית המחייבת בירור עובדתי וחקירת המצהירים ומדובר אפוא במחלוקת משפטית גרידא שאינה מצריכה קיום דיון. הבקשה להעברת ההליך תידון אפוא אף ללא צורך בדיון, כפי שביקשה הנתבעת.
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה:
"(א)מקום השיפוט הוא -
(1)בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה";
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.