הנתבעת היא חברה המפעילה אולם אירועים בקריית גת (להלן: האולם), אשר העסיקה את התובעת 1 (להלן: קמילה או התובעת) במשך כ-51 חודשים ואת התובע 2 (להלן: אברהם או התובע) במשך כ-50 חודשים. בתביעה שלפנינו חלוקים הצדדים באשר לשכרם הקובע של התובעים ולנכונות האמור בתלושי שכרם, האם התובעים התפטרו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים. נוסף על כך חלוקים הצדדים באשר לזכאות התובעים להפרשי זכויות סוציאליות- פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי נסיעות, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה. קמילה עתרה לשכר עבודה בגין ימי "צוק איתן" ו"עמוד ענן". אברהם עתר לגמול בגין ימי מילואים ולגמול בגין עבודה בשעות נוספות. נוסף על כך עתרו התובעים לפיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר.
רקע עובדתי
2.קמילה הועסקה בנתבעת מיום 1.10.10 ועד להתפטרותה ביום 10.1.15. תחילה שימשה קמילה כמלצרית בהמשך שימשה כעובדת מטבח ובתקופה האחרונה לעבודה שימשה כאחראית תחום הסלטים.
3.אברהם, יליד 1992, הועסק בנערותו בנתבעת ושימש כמלצר מיום 1.11.09 ועד לחודש מרץ 2010 (אברהם התגייס בחודש אפריל 2010). בהמשך חלה הפסקה בעבודתו והוא שב לשורות הנתבעת בחודש אוגוסט 2011 ועבד עד לסוף חודש מרץ 2015. אותה תקופה שימש אברהם כרב מלצרים. נציין כי בחודשים אוגוסט – דצמבר 2013 עבד אברהם בהיקף משרה חלקי בלבד.
4.לתובעים הונפקו תלושי שכר, הצדדים חלוקים בשאלה אם אלו נמסרו לתובעים כנדרש וכן חלוקים באשר לשכר ששולם לתובעים בפועל. עם זאת, אין מחלוקת כי הסכומים שפורטו בתלושים על חשבון זכויות סוציאליות שולמו להם בפועל ואלו נלקחו בחשבון במסגרת תביעת התובעים.
5.ביום 23.11.14, פנו התובעים לנתבעת במכתבים שתוכנם זהה וקבלו על הפרה מתמשכת של זכויותיהם כמו גם העובדה שתלושי שכרם אינם נמסרים להם כסדרם ואינם משקפים את השכר המשולם להם. התובעים דרשו כי ישולמו לידיהם כל הסכומים המגיעים להם (נספח ה' לתצהיר קמילה, נספח ד' לתצהיר אברהם).
6.ביום 11.12.14 מסרה קמילה מכתב התפטרות לנתבעת במסגרתו הודיעה כי משפנייתה לתשלום זכויותיה נדחתה היא מתפטרת מעבודתה. כמו כן שבה ודרשה כי ישולמו לידיה כל זכויותיה לרבות פיצויי פיטורים (נספח ו' לתצהיר קמילה). גם אברהם הציג מכתב דומה (נספח ו' לתצהיר אברהם). ביום 23.12.14 פנו התובעים (ועובד נוסף) באמצעות בא כוחם בדרישה לתשלום זכויות כספיות שונות.
7.כאמור, קמילה התפטרה מעבודתה בתום תקופת ההודעה המוקדמת שפורטה במכתב ההתפטרות שהגישה. אברהם המשיך לעבוד בנתבעת עד לחודש מרץ 2015.
בחודשים דצמבר 2014- ינואר 2015 שולמו לאברהם סכומים על חשבון דמי חופשה והבראה. ביום 10.1.15 השיבה הנתבעת לאברהם (נספח ז' לתצהיר אברהם), והכחישה באופן כללי את טענותיו אולם הבהירה כי היא נכונה לערוך בדיקה בכל הנוגע לסכומים המגיעים לו. בסמוך לסיום עבודתו בא אברהם בדברים עם הנתבעת בעניין הזכויות המגיעות לו. כך, ביום 19.3.15 נועד עם מנהל האולם מר מיכאל כהן. באותו מעמד נערך מסמך בכתב ידו של אברהם בנוגע להסכמות כספיות בין הצדדים אולם אברהם סירב לחתום על המסמך (נספח ג' לתצהיר הנתבעת). בסופו של דבר, הסכמות אלו לא יצאו אל הפועל ועבודתו הגיעה לסיומה בסמוך לאותה הפגישה.
טענות הצדדים
8.התובעים טענו כי תלושי שכרם לא שיקפו את הסכום ששולם להם בפועל וכי יש לחשב זכויותיהם בהתאם לשכר ששולם להם בפועל.
כמו כן נטען כי התובעים התפטרו עקב הפרה מתמשכת של זכויותיהם, בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
עוד טענו התובעים כי תלושי השכר לא הועברו לידיהם כסדרם ומשכך עתרו לפיצוי מתאים. נוסף על כך התובעים עתרו להפרשי זכויות סוציאליות.
9.הנתבעת טענה כי תלושי השכר שיקפו את שכר התובעים וכי שילמה להם את זכויותיהם כנדרש.
באשר לפניות התובעים עובר להתפטרותם, הרי שהנתבעת נועדה עימם וביקשה לשלם להם הפרשי זכויות סוציאליות ואף החלה לשלם להם סכומים על חשבון דמי חופשה והבראה. התובעים מצידם לא היו מעוניינים להמשיך ולעבוד ולא אפשרו לנתבעת לתקן את טעויותיה ומשכך יש לקבוע כי התובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים.