סע"ש 50182-05-15 האגודה למען הקשיש בטמרה

1.לפנינו בקשת הנתבעת 3 (להלן – המבקשת או הגב' חגאזי) לדחיית התביעה כלפיה על הסף וזאת לנוכח הוראות סעיפים 7א' ו -7ג' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בדבר חסינות עובד ציבור.

לטענת המבקשת, התביעה כלפיה מייחסת לה אחריות בגין עוולת גרם הפרת חוזה לפי סעיפים 62-63 לפקודת הנזיקין, בעוד שכל העובדות הנטענות כלפיה במסגרת כתב התביעה בוצעו במהלך ביצוע עבודתה כעובדת סוציאלית וכנציגת הנתבעת 4 בוועדה המקומית - המקצועית. מכל מקום, דחיית התביעה כלפי הנתבעת 3 על הסף לא תגרום לתובעת נזק, שכן הנתבעת 4 צורפה לתביעה ומעשיה ו/או מחדליה של המבקשת כעובדת ציבור ייבחנו ממילא במסגרת תביעה זו.

2.הנתבעת 1 לא הגיבה לבקשה.

הנתבעת 2 הודיעה כי אינה מתנגדת לדחיית התביעה כנגד המבקשת על הסף.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, סעד של סילוק על הסף ניתן רק במקרים קיצוניים שאינם מתקיימים בענייננו.

עוד נטען כי החסינות מכח פקודת הנזיקין הינה חסינות יחסית והיא אינה חלה במצב שבו אותו עובד גרם ביודעין ומתוך כוונה לגרום לנזק או נהג באדישות לאפשרות של גרימת נזק, גם אם ביצע את הפעולה במסגרת עבודתו. לטענתה, רוב רובן של הטענות המופנות כלפי המבקשת נוגעות להתנהלותה הקלוקלת ולפעילותה הנחרצת והשיטתית לפגוע בתובעת וביושבים בראשה תוך ניצול סמכויותיה כעובדת סוציאלית וכחברה בועדה המקומית-מקצועית והכל תוך הפרת החוק והאתיקה הנוגעים לכך. על פי ההלכה יש לברר את העובדות כנגד המבקשת לצורך הכרעה בשאלת החסינות.

כמו כן קיימות טענות נוספות כלפי המבקשת שלגביהן אין תחולה לסעיף 7 לפקודת הנזיקין כגון הוצאת דיבתה של התובעת ופגיעה בשמה הטוב.

דיון והכרעה

3.ההלכה בכל ערכאות המשפט ובפרט בבתי-הדין לעבודה היא כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי-המשפט בכלל ובתי-הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף [ראו: דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242; דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' סגל, פד"ע כג 274]. עוד נפסק שסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קיצוני ובית-הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים [ראו: ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נ' כהן (13.02.2008)].

4.גם במקרים, בהם נוכח בית המשפט כי לתביעת התובע סיכוי קלוש, בית המשפט לא יחסום בפני התובע את האפשרות לברר את תביעתו לגופה [ראו: בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י כח(1) 372; ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה. ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124).

רק לאחרונה בבר"ע 12384-02-10 (החלטה מיום 10.2.2012) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף וכדלקמן:

"מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה [ע"א 6313/01 עיזבון המנוח שיאון ז"ל - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567].