זידאן נ' א.ת.ע. ביגה בע"מ

א.מבוא וסקירת ההליך

1.האם התובע לא התקבל לעבודה בשל מוצאו? שאלה זו היא העומדת בבסיס ההליך שלפנינו. התובע, מר אשרף זידאן (להלן: "התובע") הגיש את תביעתו כנגד הנתבעת, חברת א.ת.ע. ביגה בע"מ (להלן: "הנתבעת"). התובע הינו אזרח ותושב ישראל, מורה לאזרחות בהכשרתו ומקצועו. הנתבעת הינה חברה המפעילה מפעל לייצור מאפים. תביעתו של התובע כנגד הנתבעת הוגשה בטענה כי היא לא קיבלה אותו לעבודה בשל היותו ערבי. הנתבעת מתכחשת מכל וכל לטענות התובע, וטוענת כי מדובר, לכל היותר, בחוסר הבנה.

2.לאחר שהוגשו כתבי הטענות נערך דיון מוקדם בפני אב"ד ביום 4.12.2022. במהלך הדיון נמחקה נתבעת נוספת בהליך, חברת אי. פאואר שירותי כוח אדם והשמה בע"מ (להלן: "חברת ההשמה"). חברת ההשמה היא זאת שמיינה את התובע לתפקיד נשוא התביעה, ובדיון המוקדם הובהר כי לתובע אין עילת תביעה כנגדה. בתום הדיון ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית במישור היחסים שבין התובע לנתבעת, ובהמשך הגישו הצדדים את תצהיריהם.

3.ביום 25.12.2023 היה אמור להיערך דיון ההוכחות הראשון, אולם היות שעדות מטעם שני הצדדים לא הגיעו אליו, הדיון לא נערך לגופו של עניין. ביום 1.1.2024 נערך דיון ההוכחות השני (הראשון לגופו של עניין), במהלכו העיד התובע, וכן העדה מטעמו – גב' עדי דומב, לשעבר עובדת חברת ההשמה (להלן: "עדי"). עדי ראיינה את התובע לעבודה בנתבעת, והיא זאת ששוחחה עם נציג הנתבעת שלפי הנטען הפלה אותו לרעה (יובהר כבר עתה, כי התובע עצמו לא שוחח עם נציגי הנתבעת).

4.ביום 14.1.2024 נערך דיון ההוכחות השלישי, במהלכו העידו עדי הנתבעת: מר מור אלקסלסי, משנה למנכ"ל הנתבעת ומנהל מפעל הנתבעת, ומי ששוחח עם עדי בשיחה נשוא התביעה (להלן: "מור"). נוסף לכך, העידה מטעם הנתבעת גב' מיטל דור, מנהלת חברת ההשמה (להלן: "מיטל"). בתום הדיון סיכמו באי-כוח הצדדים בעל-פה. לאחר שתמלול פרוטוקול הדיון האחרון נקלט בתיק בית הדין, ניתנת כעת הכרעתנו.

ב.התשתית העובדתית וטענות הצדדים

5.התשתית העובדתית – להלן עיקרי התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים:

-ביום 20.3.2022 הגיע התובע בשעות הבוקר למשרדי חברת ההשמה שבחיפה לריאיון עבודה למשרה פתוחה בקווי הייצור של הנתבעת. הפגישה נערכה בסביבות השעה 10.45 ואילך;

-במהלך הפגישה, ובנוכחות התובע, ערכה עדי שיחת טלפון עם מור (להלן: "שיחת הטלפון"). השיחה לא נערכה על רמקול;

-עוד באותו היום ולאחר הפגישה, התכתבו התובע ועדי בתוכנת הווטסאפ. בהתכתבות זאת טען התובע בפני עדי, בין היתר, כי הוא הופלה בקבלה לעבודה בשל מוצאו;

-לאחר אותה התכתבות, שוחחו התובע ועדי טלפונית, עוד באותו היום. בהמשך נערכה שיחת טלפון נוספת, בין התובע, עדי ומיטל (להלן: "השיחה המשולשת").

6.התובע טוען, כדלקמן: במהלך שיחת הטלפון שאל מור את עדי "האם הוא מהמגזר", "האם הוא נראה נורמלי" וכן אמר לה ש"לא, אני לא רוצה עובדים מהמגזר הערבי"; הוא שמע את השיחה היטב, היות שהקול של מור היה רם וחזק, וכך גם שמעו אותה יתר העובדות במשרד חברת ההשמה; בסיום השיחה עדי היתה המומה ואמרה לו שמור מסרב לראיין אותו לעבודה היות שהוא ערבי; הוא הלך לביתו פגוע ונסער, והרגיש מושפל ונעלב בעקבות היחס כלפיו; הוא זכאי לפיצוי בסך של 120,000 ₪ בגין אפלייתו ולאור הפרת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה").

7.הנתבעת טוענת, מנגד, כדלקמן: אין כל בסיס לטענות התובע כנגדה; היא ו/או מי מעובדיה מעולם לא פסלו מועמד לעבודה, כזה או אחר, לא בשל לאומיותם, ולא בשל כל סיבה אחרת שאינה עניינית; לא הגיוני שהתובע שמע את שיחת הטלפון שלא נערכה על רמקול; לכל היותר, התובע מסיק מסקנות לגבי שיחה שהוא לא שמע אותה; התפקיד שאליו הגיש התובע מועמדות היה בקו אריזה של מוצרי "ללא גלוטן" (לל"ג), והוא חייב שליטה מלאה בכתיבה וקריאה בעברית כדי למנוע חשיפה של חולי צליאק למוצרים הכוללים גלוטן; במהלך השיחה הבהיר מור את הדרישות המקצועיות הנ"ל לעדי, שככל הנראה לא שמעה אותו כמו שצריך; היא מעסיקה עובדים רבים מהמגזר הערבי, וגם לתפקיד הספציפי התקבל עובד ערבי לעבודה, מספר ימים ספורים לאחר השיחה עם עדי.

ג.התשתית הנורמטיבית

8.סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כך:

"(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת... גזעם, דתם, לאומיותם... בכל אחד מאלה:

(1)קבלה לעבודה;

(2)תנאי עבודה;