סע"ש 45962-04-14 וידל נ' פאני'ס (נון סטופ) אופנה בע"מ

1.לפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה, אי מתן הודעה לעובד, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך כולל של כ-50,384 ש"ח.

2.התובע עבד מיום 15.7.2012 ועד ליום 28.2.2014 במכירות בנתבעת שהינה חברה העוסקת בייבוא, שיווק ומכירת מוצרי אופנה.

נדון כעת בתביעותיו של התובע ובכל תביעה נביא את טענות הצדדים ונכריע בהן.

שכר עבודה

3.התובע טוען כי סיים את עבודתו בנתבעת ביום 28.2.14, אך לא קיבל שכר עבור החודש האחרון שעבד. הנתבעת טוענת כי התובע "סירב להגיע ליטול את משכורתו" (סעיף 17 לסיכומי הנתבעת). כמו כן טוענת הנתבעת כי ניסתה באמצעות צדדים שלישיים לפנות לתובע שיבוא וייקח את משכורתו, אך זה סירב.

הצדדים אינם חולקים על עצם זכאותו של התובע לשכר חודש פברואר 2014, השאלות שנותרו במחלוקת הינן סביב גובה השכר (הנתבעת טוענת שהשכר צריך להיות לפי חישוב נטו ומאידך התובע טוען שהחישוב צריך להיות לפי הברוטו) וסביב פיצויים בגין הלנת שכר. ראשית נציין שדרך המלך הינה חישוב שכר עובד לפי הברוטו ואין מקום כי נבחן מהו שכר הנטו בין הצדדים, מקום בו לא הוכח כי הצדדים הסכימו על שכר נטו.

שנית, באשר לפיצויי הלנת שכר: חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 שייך לחוקי המגן. ככל חוקי המגן מטרתו להגן על נורמות מינימליות של התנהגות בין עובד למעביד. על תכליתם של פיצויי ההלנה עמד ס. אדלר במאמרו: "פיצוי הלנה: חוק ופסיקה (שנתון משפט העבודה, כרך ו' תשנ"ו-1996, עמוד 5).

"ההגנה על ההכנסה (protection of income) הינה אבן היסוד למדיניות החברתית והכלכלית של מדינה מתקדמת, והיא כוללת את ההגנה על השכר, וכן את ההגנה על הכנסתו של העובד כאשר הוא מסיים את עבודתו. זו נעשית באמצעות תשלום פיצויי פיטורים והפרשות לקופת גמל ...." (שם, עמוד 7).

סעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, שכותרתו פיצויי הלנת שכר קובע:

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות החוק ובכללן, הלנת השכר. בית הדין רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.

סעיף 18 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע כי בית הדין רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטל אותו במקרים הבאים:

• אם השתכנע שההלנה הייתה בתום לב ומתוך טעות בלתי נשלטת על ידי המעביד.

• אם השכר לא שולם בגין חילוקי דעות בין המעביד לעובד על עצם זכאות העובד לתשלום וזאת בתנאי שהסכום הכספי שלא היה במחלוקת בין הצדדים שולם במועד.