בורשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי

מבוא

1. האם מעמדה של התובעת ביחסיה מול הנתבע (להלן – הנתבע או המוסד) הוא כשל עובדת שכירה או שמא כנותנת שירותים עצמאית. זו השאלה המרכזית המוטלת לפתחו של בית הדין ובה עליו להכריע.

2. המוסד הוא תאגיד סטטוטורי הפועל מתוקף חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 (להלן – החוק) ומופקד על ביצועו. בין השאר אחראי המוסד על תשלום גמלת סיעוד ומתן שירותי סיעוד על פי פרק י' לחוק. זכאותם של מבוטחים לגמלת סיעוד מוכרעת, בין היתר, על יסוד מידת התלות של המבוטחים והיזקקות לעזרת הזולת. אלה נבחנים באמצעות מבחני הערכת תלות.

3. התובעת, אחות מוסמכת בהכשרתה ובעלת רקע בתחום הסיעוד הגריאטרי, סיפקה למוסד שירותי הערכת תלות למבוטחים, לשם בחינת זכאותם לגמלת סיעוד (להלן יכונו ספקי השירות האמור – מעריכי תלות או המעריכים), וזאת מיום 15.11.09 ועד יום 20.7.13, המועד בו הפסיק המוסד את ההתקשרות עם התובעת.

4. במסגרת מתן שירותי הערכת תלות נפגשה התובעת עם אוכלוסיית מבוטחים, אשר כוללת בעיקרה אוכלוסייה מוחלשת של קשישים ו/או מבוטחים אחרים הנזקקים לשירותי סיעוד, שעותרים לקבלת גמלת סיעוד (להלן – הנבדקים). תפקיד מעריכי התלות הינו לבחון באופן מקצועי ובלתי אמצעי את הנבדקים ואת מוגבלותם הנטענת.

5. התובעת הגישה בשנת 2009 מועמדות למכרז למתן שירותי הערכת תלות למוסד. בטפסי המכרז הובהר כי מדובר בהסכם למתן שירותים. ביום 8.2.09 חתמה התובעת, כחלק מהליך הגשת המועמדות למכרז, על הסכם התקשרות עם המוסד (להלן – הסכם ההתקשרות, נספח 3 לתצהיר מר בטלמן). בהסכם ההתקשרות צויין כי מערכת היחסים בין התובעת כמעריכת תלות לבין המוסד הינה מערכת יחסים שבין מזמין לבין קבלן עצמאי וכי לא יוקנו לתובעת זכויות של עובד המוסד ואין בהתקשרות כדי ליצור מערכת יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין המוסד. ביום 15.11.09 בעקבות זכייתה במכרז חידשה את חתימותיה על הסכם ההתקשרות. על יסוד התקשרות זו החלה התובעת לספק למוסד שירותי הערכת תלות.

6. במכתב מיום 16.6.13 הודיע המוסד לתובעת על הפסקת ההתקשרות עימה מיום 20.7.13 [נספח יב לתצהיר התובעת, להלן – מכתב הפסקת ההתקשרות]. למכתב הפסקת ההתקשרות קדמה התכתבות בין הצדדים [נספחי י-יא לתצהיר התובעת]. לטענת המוסד הפסקת ההתקשרות עם התובעת בוצעה על רקע תפקוד מקצועי לקוי. התובעת כופרת בכך וטוענת כי הפסקת ההתקשרות עימה בוצעה שלא כדין.

7. מעבר לסוגיית מהות היחסים בין הצדדים וטיבם, נטושה בין הצדדים מחלוקת נוספת שעניינה התמורה שהשתלמה לתובעת מיום 25.4.10 ועד יום 1.10.12. לטענת התובעת ביום 25.4.10 הוטלה עליה, כמו על שאר מעריכי התלות, מטלה נוספת בדמות החובה לערוך את הערכת התלות באופן ממוחשב, להבדיל מהאופן הידני שבו מולאו עד אותו מועד ובנוסף נדרשו מעריכי התלות לבצע הערכה ביחס למצבו הקוגנטיבי של הנבדק – בדיקה חדשה, נוספת ומורכבת, אשר האריכה משמעותית את משך ביצוע הערכת התלות. לטענת התובעת הובטח למעריכי התלות תמורה נוספת בגין המטלות הנוספות אולם בניגוד להבטחה התמורה האמורה לא השתלמה בגין התקופה שמיום 25.4.10 ועד יום 1.10.12, אלא החלה להשתלם מיום 1.10.12 ואילך. הנתבע כופר בטענה כי מדובר במטלות חדשות וממילא מכחיש את החבות הנטענת לתשלום תמורה נוספת בגין ביצוע הערכת התלות ממועד 25.4.10. עוד טוען הנתבע שלא ניתנה כל התחייבות לתשלום תמורה נוספת בגין התקופה שבמחלוקת וככל שניתנה התחייבות הרי שניתנה בהעדר סמכות.

8. דיוני הוכחות התקיימו לפניי ביום 4.5.17 וביום 15.6.17. מטעם התובעת העידו ונחקרו על תצהירן התובעת בעצמה וכן גב' חיותה גרוס, שסיפקה אף היא שירותי הערכת תלות למוסד עד שנת 2013 או בסמוך לכך (להלן – גב' גרוס). מטעם הנתבע העיד מר אשר בטלמן, ממונה בכיר באגף הסיעוד של המוסד (לעיל ולהלן –מר בטלמן). מר בטלמן נחקר על תצהיר עדותו הראשית וכן על תצהיר משלים אשר הוגש מטעמו, בהיתר בית הדין, לאחר דיון ההוכחות מיום 4.5.17. עוד העידה מטעם המוסד גב' נורית כץ, מנהלת מחלקת סיעוד בסניף פתח תקווה (להלן – גב' כץ).

   טיעוני הצדדים בתמצית

   עיקר טענות התובעת