החלטה 42959-11-13, 44000-11-13, 45094-11-13

1.הנתבעת הינה חברה העוסקת בתחום המתכת והיא מפעילה מפעל העוסק בין היתר בשירותי חריטה וכרסום. התובעים הינם אזרחי סין, אשר הועסקו על ידי הנתבעת במהלך השנים 2008-2013 בעיבוד שבבי.

2.בכתבי התביעה, טוענים התובעים כי לא שולמו להם זכויות שונות בגין תקופת עבודתם אצל הנתבעת, וכי הם זכאים בין היתר להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, מענק שנתי, דמי הבראה, דמי כלכלה והפרשות לקרן פנסיה.

3.הנתבעת אינה מכחישה כי העסיקה את התובעים, אך טוענת בכתב הגנתה כי הם קיבלו את זכויותיהם כחוק. בין היתר טוענת הנתבעת כי התובעים נעלמו מעבודתם לטובת עבודה אחרת בישראל, לא החזירו כלי עבודה שסופקו להם במסגרת העבודה וגרמו נזקים לדירה שהועמדה לרשותם על ידי הנתבעת.

4.בתיק התקיים דיון מוקדם ולאחריו הליך של גילוי מסמכים.

5.כעת מונחת בפני בקשת התובעים לפטור אותם מהגשת התצהירים ולנהל את התיק ללא נוכחותם, על סמך המסמכים המצויים בתיק. לטענת התובעים, עולה מתלושי השכר כי הנתבעת לא הפרישה לתובעים פנסיה וקיזזה משכרם שווי ארוחות מבלי לספק להם ארוחות בפועל, ולכן ניתן לדון ברכיבים אלו ללא נוכחות התובעים.

6.הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי התנהגותם של התובעים לוקה בחוסר תום לב קיצוני בכך שהסתירו מבית הדין כי אינם שוהים בישראל, כי טענות התובעים וטענות הקיזוז של הנתבעת מצריכות בירור עובדתי כך שלא ניתן להכריע בהן מבלי שהתובעים יגישו תצהיריהם ויחקרו עליהם.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת נסיבות העניין, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה, ויוסבר:

8.בע"ע 664-09 גורסים נ' סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ (מיום 13.10.10), נדונו התוצאות המשפטיות הנגזרות מאי התייצבותו של תובע לחקירה על תצהירו, ומהי גורלה של תובענה במסגרתה נפסל תצהיר התובע מלשמש ראיה. באותו עניין נקבע כי הימנעות תובע מהגשת תצהיר או מהתייצבות לחקירה על תצהירו אינה מחייבת את מחיקת התביעה, שכן ניתן במקרים מסוימים לברר את התביעה מתוך הראיות הנותרות בתיק בית הדין. לכן, במצב דברים זה, על התובע להגיש הודעה ובה פירוט הראיות עליהן בכוונתו לסמוך תביעתו, לרבות מסמכים או תצהירים של עדים נוספים מטעמו, וככל שראיות אלו אינן שנויות במחלוקת, ניתן לפסוק על בסיסן. יחד עם זאת, הוסיף ופסק בית הדין הארצי בע"ע 424/08 נמלי סלאח נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ (מיום 11.3.09) כדלקמן: "בית הדין רשאי להתיר היעדרותו של התובע מן ההליך במקרים הנדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא-כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, לאחר שבא-כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה".

9.בית הדין הארצי גם חזר וקבע בע"ע 11208-10-10 ד"ר רגב נ' וקטורי חברה להשקעות בע"מ (מיום 8.1.13), כי באופן כללי קיים פסול בניהול דיון על סמך עדויות וראיות בכתב תוך ויתור על חקירות המצהירים, כאשר הכרעה בשאלות שבמחלוקת דורשת בירור עובדתי נרחב ואין מדובר במחלוקת משפטית בלבד. לפיכך, דרך המלך בביצוע בירור שכזה היא בשמיעת הראיות, תוך מתן אפשרות לחקירות העדים: "הערכאה הדיונית היא שמופקדת על שמיעת הראיות, על ההתרשמות הבלתי אמצעית מהעדים בחקירה ראשית ובחקירה נגדית, על קביעת העובדות והסקת המסקנות כתוצאה מהראיות ומהעדויות אשר נשמעו לפניה. משכך, הרי שאין בית הדין האזורי יכול להכריע במחלוקות העובדתיות, לאור הראיות ויתר החומרים בכתב, מבלי שהמצהירים מטעם הצדדים ייחקרו על תצהיריהם. בתובענה בה נדרשת הכרעתו של בית הדין האזורי במחלוקת עובדתית בין הצדדים הרי שעליו להימנע מלפתוח בפני הצדדים את האפשרות לקיומו של 'הליך מקוצר' של פסיקה על סמך הכתובים בלבד, בין אם מיוזמתו ובין אם מיוזמת הצדדים. לעומת זאת, שונה המקרה כאשר המחלוקות בין הצדדים נוגעות לשאלות משפטיות או כאשר אין כל מחלוקת באשר לתשתית העובדתית של המקרה (בעניין זה ראו גם ע"ע 1258/00 חאכו צפואן נ' מועצה מקומית כפר קמא, מיום 6.1.2004; ועב"ל 1494/02 עלי פוקרא נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.9.2005)."

10.בענייננו, לא מתקיימים התנאים הקבועים בפסיקה למתן האפשרות לנהל את הדיון ללא נוכחות התובעים ועל בסיס מסמכים בלבד. ראשית, התובעים כלל לא הסבירו בבקשתם מדוע הם מבקשים לפטור אותם מהגשת תצהירים ומנוכחות בדיון ההוכחות, ואין כל נימוק מדוע הם אינם יכולים להכין תצהירי עדות ראשית מטעמם, האם הם נמצאים בישראל, ואם עזבו את ישראל – מתי עזבו ומדוע אינם יכולים לחזור לישראל על מנת למסור תצהיר ולהיחקר עליו. ב"כ התובעים אינו מפרט באילו מאמצים נקט על מנת לאתר את התובעים או מתי לאחרונה היה עמם בקשר, זאת במיוחד לאור העובדה כי במועד הדיון המוקדם, אחד התובעים נכח בבית הדין, ואין כל הסבר בבקשה מדוע גם הוא אינו יכול להמשיך את ההליכים בדרך הרגילה של הגשת תצהירים וקיום ישיבת הוכחות. נוכח התנהלות זו, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי התובעים נוהגים בחוסר תום לב שעה שהם אינם מציגים בפני בית הדין את התמונה במלואה, במיוחד בנוגע להימצאותם או עזיבתם את ישראל, ובוודאי שאין בבקשתם משום הצגת טעמים ראויים המצדיקים את ניהול ההליכים בהעדרם.

11.זאת ועוד, מעיון בכתבי הטענות עולה כי אין הסכמה בין הצדדים בכל הנוגע לזכאותם של התובעים לפיצוי בגין אי-הפרשות פנסיוניות, שכן לנתבעת טענות הגנה בהקשר זה ואף טענות קיזוז כנגד סכומים שעשויים להיפסק לזכות התובעים. במילים אחרות, אף אם היה מוסכם על הצדדים כי הנתבעת לא שילמה פנסיה לתובעים, הרי שיש לנתבעת טענות קיזוז כלפי התובעים, אשר דורשות בירור עובדתי ושלא ניתן לבררן ללא נוכחות התובעים, ולכן אין זה צודק כלפי הנתבעת לדון ברכיבי התביעה המבוססים על עובדות מוסכמות כאשר מעלה הנתבעת טענות קיזוז אשר עשויות היו להוביל לתוצאה לפיה אין היא חבה סכום כלשהו לתובעים. גם טענתם של התובעים כי ניתן לדון בעניין קיזוז שווי ארוחות משכרם של התובעים אינה נכונה, שכן קיימת מחלוקת האם הנתבעת סיפקה לתובעים ארוחות במקום העבודה, ומחלוקת עובדתית זו אינה יכולה להתברר על בסיס מסמכים בלבד.

12.על יסוד כל האמור לעיל, בקשתם של התובעים לפטור אותם מהגשת תצהירים ומנוכחות בישיבת ההוכחות – נדחית.

13.התובעים יגישו את תצהיריהם תוך 14 ימים או לחילופין ינמקו מדוע לא ייפסקו כנגדם הוצאות בגין מחיקת התביעות.

14.הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיומם של ההליכים בתיק.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ה, (27 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.