סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
44020-12-14
15/04/2018
|
בפני השופט הבכיר:
יצחק לובוצקי
|
- נגד - |
תובעת:
חיה פתיחה עו"ד עדי ינקלביץ'
|
נתבע:
פנחס מעוז עו"ד מור סטולר
|
פסק דין |
התובעת (להלן גם: "העובדת"), הועסקה בעבודות מזכירות וניהול משרד עורכי דין שבבעלות הנתבע (להלן גם: "המעסיק") , תקופה של 69.6 חודשים ועד ליום 5.7.12, לפי "משכורת חודשית קובעת" של 12,423 ₪.
התביעות הן לתשלום "פיצויי פיטורים", "גמול עבודה בשעות נוספות", "פדיון חופשה" ופיצוי בגין "עגמת נפש". בחלק מההליך השתתף כנציג מעבידים מר שוורץ. ואולם, מאחר ונציג המעבידים מר שוורץ חדל לכהן כנציג ציבור מזה זמן רב, והוא אינו רשאי מכוח החוק לצרף חתימתו לפסק דין זה, צורף למותב נציג המעבידים מר עזרא, והודעה מתאימה ניתנה לצדדים ביום 8.4.18.
"פיצויי פיטורים":
אין חולק כי התובעת התפטרה מעבודתה. אלא שלטענתה, נסיבות סיום עבודתה, מזכות אותה בפיצויי פיטורים וזאת בהסתמך על סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק פיצוי פיטורים" או "החוק").
לדבריה, יחסיה לאורך השנים עם הנתבע ויתר העובדים היו יחסים טובים ותקינים. אלא שבסביבות חודש אפריל/מאי 2012 החלה לעבוד במשרד עו"ד שכירה בשם מאיה מזור (להלן: "עו"ד מזור"). באחד מן הימים ביקש ממנה הנתבע לבצע הגהה על אחד המסמכים שנוסחו ע"י עו"ד מזור. התובעת ביצעה את ההגהה ובשולי המסמך רשמה הערות, לטענתה היו אלה לעיניו של הנתבע בלבד. אלא שהנתבע העביר את המסמך, כולל ההערות לעיונה של עו"ד מזור. לטענתה, מרגע שעו"ד מזור נחשפה להערותיה, החלה עו"ד מזור להתייחס אליה בצורה משפילה ופוגעת, החרימה אותה, הסיטה את המתמחה נגדה ובאופן קבוע ויומיומי נהגה לעלוב בה, להטיח נגדה הערות בקשר למקצועיותה ותפקודה, תוך התייחסות מזלזלת ומתנשאת כלפיה (סע' 3-6 לתצהיר התובעת).
לטענת התובעת, היא פנתה לנתבע מספר פעמים, בכל פעם שעו"ד מעוז עלבה בה. לאחר מספר פעמים היא הודיעה לנתבע כי אינה יכולה להמשיך כך בעבודתה, וכי בכוונתה לעזוב את המשרד (סע' 7 לתצהיר התובעת). התובעת ממשיכה וטוענת כי הנתבע ביקש מהתובעת ליתן לו זמן, הסביר לה כי הרוחות יירגעו ואף ניסה לדבר עם עו"ד מזור מספר פעמים על מנת שתתקן את דרכיה כלפי התובעת, אך ללא הועיל. (סע' 8 לתצהירה). ביום 5.7.12 לאחר שלא יכלה עוד התובעת לשאת את ההתנכלויות מצד עו"ד מזור, כך לדברי התובעת, היא פנתה אל הנתבע והודיעה לו כי קצה נפשה. הנתבע מיד זימן למשרדו את עו"ד מזור וביקש ממנה לחדול מהתנהגותה כלפי התובעת. אלא שמיד עם יציאתה של עו"ד מזור ממשרדו של הנתבע, זו (עו"ד מזור) המשיכה להפגין כלפי התובעת יחס מזלזל, ולעלוב בה במילים בוטות וקשות (סע' 9 לתצהיר התובעת).
לפי התובעת היא, לא יכלה לשאת עוד את סביבת העבודה המתוחה, המשפילה והמזלזלת, אספה מיד את חפציה והודיעה לנתבע על התפטרותה, אשר תיכנס לתוקף כדין, לאחר חפיפה עם המחליפה ועזבה את המשרד (סע' 10 לתצהיר התובעת, ר' גם עמ' 9 ש' 21-22).
התובעת הדפיסה מכתב התפטרות (ת/2), שהיה מקובל על הנתבע, והוא כולל התחייבות של הנתבע לתשלום פיצויי הפיטורים. לטענתה, לאחר עזיבתה את המשרד פנתה אל הנתבע על מנת לתאם מועד חפיפה, אלא שהבהירה לנתבע כי תגיע למשרד בתנאי שעו"ד מזור לא תהיה במשרד במהלך החפיפה (סע' 13 לתצהירה).
לפי התובעת היא הגיעה למשרד במועד שקבעה עם הנתבע, וביצעה את החפיפה באותו היום בעת שעו"ד מזור לא הייתה במשרד (סע' 14 לתצהיר התובעת).