יצחק גרנות נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ

האם התובע זכאי לתשלום בונוסים שונים מהנתבעת, לרבות בתקופה בה שהה באי כושר? זוהי השאלה בה עלינו להכריע בתיק זה. 

הרקע העובדתי

1. התובע עבד אצל הנתבעת כמנהל מכירות של מוצרים קטנים של חברת פיליפס, המכונים מוצרי DAP (להלן – "מוצרי DAP") מחודש ינואר 2006 ועד לחודש מרץ 2009, אז התפטר מעבודתו. שכרו חולק לשכר בסיס בתוספת עמלות בגין מכירה, והכל כמוסכם בין הצדדים בהסכם ההעסקה שנחתם ביניהם וצורף לכתב התביעה כנספח 2.

   לטענת התובע, הוא הצטיין בעבודתו והיקף המכירות של מוצרי DAP גדל בין השנים 2006 ל- 2008 בלא פחות מ- 70%, תוך שמירה על רווחיות של כ- 11%. חרף האמור לעיל, הנתבעת לא שילמה לו לדבריו את מלוא הבונוסים שהגיעו לו עבור פעילות המכירות של מוצרי DAP בשנת 2008 באופן שנותרה חייבת לו סך של כ- 90,000 ₪.

2. בנוסף, ולנוכח הצלחתו, ביקשה ממנו הנתבעת לקבל על עצמו את ניהול המכירות של מוצרי פיליפס נוספים המכונים מוצרי CE (להלן – "מוצרי CE") ולטענתו, הובטח לו ע"י מר מוטי פנאוסוב, שהיה בזמנים הרלוונטיים מנהלו הישיר, כי הוא יקבל את תשלום הבונוס גם עבור פעילות מכירת מוצרי CE עבור 5 חודשי פעילות בשנת 2008 אלא שהנתבעת הפרה את הבטחתה ולא שילמה לו בסופו של דבר מאומה בגין כך.

   התובע הוסיף עוד כי בעקבות עומס המטלות שהוטל עליו, ובעקבות פנייתו בדוא"ל מיום 10.11.2008 (נספח 6 לכתב התביעה) אל מר סהר, נאמר לו כי יקבל בונוס בסך 30,000 ₪, נכון ליום 01.01.2009. בפועל, קיבל התובע תשלום נמוך מסך כל הבונוסים להם היה זכאי, כמפורט לעיל, ומשסירבה להשלים את ההפרש, נאלץ להגיש את תביעתו.

3. הנתבעת טענה כי טענותיו של התובע לתשלום עמלות עומדות בניגוד להסכמים שנחתמו בין הצדדים ובהתבסס על הבטחה עלומה שלא היתה ולא נבראה. הנתבעת הוסיפה כי התובע מנכס לעצמו את הצלחותיה שלה, משל היה העובד היחיד בחברה וכאילו חוץ ממנו אף אחד אחר לא תרם להשאת רווחיה. לגופו של עניין הטעימה כי התובע קיבל את כל הבונוסים להם היה זכאי בהתאם למפתח שנקבע עמו, כנגזרת של מחזור המכירות שלה, כפי שמופיע בספריה. לטענתה, התובע גוזר את הבונוסים שהוא תובע ממחזור מכירות של רשת "שקם אלקטריק", שאינו רלוונטי אליו בשום צורה.

   יתרה מכך, התובע, שטרח לדבריה לשלוח אליה מעת לעת מכתבים, לא ראה לנכון לציין בזמן אמת את ההבטחה לכאורה לבונוס שאינה תלוית ביצועים או לבונוס ממכירות מוצרי CE.

4. ביום 17.05.15, בעקבות הליך גילוי מסמכים, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן והעמיד את סכום התביעה על 216,155 ₪.

5. ביום 30.03.16 נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובע, העידו הוא ומר פנאוסוב ומטעם הנתבעת - מר אברבוך.

    

   דיון והכרעה

6. האם הונחה בפני בית הדין תשתית ראייתית מספקת כדי לקבוע כי התובע אכן זכאי לתשלומי הבונוסים השונים כנטען על ידו? לאחר שנתנו את דעתנו לחומר הראיות שהוצג בפנינו, הגענו למסקנה חיובית, והכל כמפורט להלן.

7. כזכור, התובע דורש בונוס בגין מכירת מוצרי DAP ומוצרי CE בשנת 2008, בונוס בגין הרבעון הראשון של שנת 2009 - תקופה בה היה באי כושר וסכום נוסף בסך של 30,000 ₪ בגין בונוס שהובטח לו לטענתו ע"י מר מאיר סהר. להלן נדון בכל אחת מארבע הדרישות הנ"ל.

    

   מוצרי DAP ומוצרי CE בשנת 2008

    

   כללי

8. זכאותו של התובע לקבלת בונוסים בגין מכירות נקבעה בהסכם העסקה עמו באופן דיפרנציאלי, תלוי יעדי מכירות אל מול מכירות בפועל, וכפונקציה של רווח מותגי. הצדדים חלוקים בשאלה מה היה יעד המכירות ומה היה שיעור הרווח המותגי לשנת 2008, ממנו יש לגזור את זכאותו של התובע לבונוסים. היקף מחזור המכירות באותה שנה עומד על 50,718,000 ₪ ואינו שנוי במחלוקת.

    

    

   מוצרי DAP

9. ביחס למוצרי DAP, לאחר ששבנו ועיינו בראיות שהוצגו בפנינו ובחנו את עדויות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל, והכל כמפורט להלן.

10. הנתבעת טענה כי יעד המכירות אותה שנה הועמד על 64 מיליון ₪, וזאת בהתאם למסמך שהציגה בעניין. התובע טען כי מלכתחילה נקבע יעד מקורי לשנת 2008 בסך 58.4 מיליון ₪ (להלן – "היעד המקורי"), אך בשלב כלשהו הועלה ע"י הנתבעת ל- 64 מיליון ₪ ("היעד החדש") ולאחר מכן הופחת ושב לסכום היעד המקורי.

11. מר פנאוסוב מטעם התובע, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים במנהלו הישיר וכמנהל המותג של מוצרי DAP, אישר זאת בעדותו ואף הוסיף, לשאלת בית הדין, כי הנתונים המופיעים בטבלה עליה הוא מסתמך אושרו ע"י ההנהלה (עמ' 15 לפרוטוקול מול שורה 21 ואילך).

12. ביחס לתנודות בסכום היעד, התובע סיפק בעדותו הסבר, וזה לא נסתר ע"י מר אברבוך מטעם הנתבעת, אלא אף קיבל חיזוק, כאשר הלה העיד לגבי היעד החדש שההערכות לגביו היו מופרזות וכי הוא אינו יכול לזכור ספציפית אם הביצועים נבעו מהערכות לא נכונות (עמ' 58 לפרוטוקול מול שורה 24 ואילך).

13. בנוסף על כך, התובע טען, ועדותו לא נסתרה, כי היעד החדש כלל "מכירות יצוא", שהוא כלל לא עסק בהן ועל כן יש להפחית את הערך המספרי המתייחס אליהן, בהתאם (סעיף 4.10 לסיכומי התובע). מר אברבוך בעדותו העיד כי התובע עסק במכירות אלה, אלא שלאחר מכן חזר בו והודה כי אינו זוכר אם התובע עסק בכך או לא (עמ' 44 לפרוטוקול מול שורה 14 ואילך).

14. לאור האמור לעיל, ומשלא מצאנו כי גרסתו של התובע נסתרה בעניין זה, אנו מבכרים את טענתו כי יעד המכירות שאליו יש להתייחס הוא כטענתו 58.4 מיליון ₪, ולא כפי שהוצג ע"י הנתבעת.

     

    רווח מותגי

15. ביחס לרווח המותגי, מר פנאוסוב בעדותו חיזק את גרסת התובע ומר אברבוך הודה שמוצרי DAP היוו יחידה עסקית נפרדת בחטיבת הסחר של הנתבעת (עמ' 41 לפרוטוקול מול שורה 26 ואילך).

16. מקובלת עלינו טענת התובע כי כל הפחתה והעמסה על הרווח הנ"ל, היא החלטה המצויה במתחם הלגיטימי של הפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת, אלא שהתובע לא נחקר בסוגיה זו ומר אברבוך, שמלבדו לא הובאו עדים מטעם הנתבעת, לא הצליח בעדותו לסתור את גרסתו. לפיכך, ראינו לאמץ את טענת התובע כי מדובר ב- 11% רווח מותגי.

     

     

    מוצרי CE

17. ביחס למוצרי CE בשנת 2008, מצאנו כי יש לפסוק לתובע את הסכום הנתבע על ידו, וזאת משום שגרסתו של התובע, אשר קיבלה חיזוק בעדותו של מר פנאוסוב, לא נסתרה ע"י הנתבעת, ובמה דברים אמורים? אין חולק, והדבר עלה בחקירתו של מר פנאוסוב, כי אישור הבונוס בפועל היה מסור להחלטתו הסופית של פבלו מלכסון. מר פנאוסוב העיד כי הבונוס אכן אושר ע"י מלכסון, שאחרת לא היה מתחייב בשם החברה.

18. לא מצאנו כל הסבר מניח את הדעת מדוע הנתבעת, לא ראתה לנכון להביא את מר מלכסון לעדות על מנת שיפריך את הטענה. זאת ועוד, מר אברבוך מטעם הנתבעת הצהיר כי אינו יכול לשלול את ההבטחה שניתנה והנתבעת אף לא מצאה לנכון להביא לעדות את הגב' איריס מור, מנהלת משאבי האנוש בנתבעת, על מנת שתפריך זאת (עמ' 50 לפרוטוקול מול שורה 13 ואילך).

    יתרה מכך, בעדותו הצהיר:

    "... יום אחד אני יודע , אם אני אחליט לסיים את תפקידי , אני אקבל אולי יותר ממה שכתוב בהסכם , זה ככה." (עמ' 37 לפרוטוקול מול שורה 27 ואילך).

    אמירתו זו של מר אברבוך, מחזקת את טענתו של התובע, שהתחייבויות הנתבעת ניתנו לעיתים בעל פה, וככל הנראה גם כובדו, שכן עצם ההתחייבות של מנהל מוסמך בחברה, הספיקה. כנשאל בחקירתו הנגדית, האם הוא יכול לשלול את הטענה כי יש דברים שהובטחו לתובע מבלי שהוא עצמו היה מועד להם, השיב בכנות: "אה, יכול להיות, אם לא הייתי עד זה יכול להיות." (עמ' 50 לפרוטוקול מול שורה 21).

19. כידוע, בהתאם להלכה הנוהגת, הימנעותו של בעל דין מלהביא עד שבשליטתו לעדות, פועלת לרעתו וההנחה היא כי עדותו זו היתה עלולה להזיק לגרסתו ועל כן לא הובאה. משכך, ומשלא הונח כל הסבר להימנעות להביא את העדים הנ"ל לעדות מטעם הנתבעת, אנו קובעים כי גרסתו של התובע ביחס לזכאות לבונוס הנ"ל, לא נסתרה, ועל כן הוא זכאי לסכום הנתבע על ידו, אשר לא הובא כנגדו כל סכום חלופי מטעם הנתבעת.

20. לא נעלם מעיננו כי מר פנאוסוב העיד כי הוא עצמו לא קיבל בונוס על אותה עבודה ממש (עמ' 11 לפרוטוקול מול שורה 19), ואולם, לא מצאנו כי יש בכך כדי להוות ראיה לטענת הנתבעת כי הדבר משליך אוטומטית על זכאותו של התובע, במיוחד בשים לב ליתר הראיות שהובילונו, כפי שפרטנו לעיל, למסקנה כי הנתבעת התחייבה לשלם לו בונוס בגין המאמץ הנוסף שנדרש להשקיע, ונסביר.

    לשאלת ב"כ הנתבעת, כיצד ייתכן שהוא כמנהל מותג לא מקבל בונוס ואילו התובע, שהיה כפוף לו, כן מקבל, השיב:

    "עד , מר פנאוסוב: אז אני אומר , זה לא היה ברור שאני לא אקבל . ההנחה היתה שנקבל , רק עזבתי לפני הזמן ולא נשארתי עד סוף 2008 כדי לקבל.

    עו"ד חן:אבל כמה זמן ניהלת את המותג?

    עד , מר פנאוסוב:אה , משהו ממרץ עד יולי , כשעזבתי.

    עו"ד חן:הבנתי . מרץ עד יולי , אז אנחנו מדברים על מרץ , אפריל , מאי , יוני , יולי. 5 חודשים.

    עד , מר פנאוסוב:בערך , כי במאי בעצם הודעתי על ההתפטרות , אז בסך הכל זה מרץ אפריל ומאי.

    עו"ד חן:זאת אומרת , אבל אתה אומר שסיימת ביולי.

    עד , מר פנאוסוב:כן.

    עו"ד חן:יפה . ואיזי עבד אולי עוד 3 חודשים קצת מעבר , או לא יודעת כמה זמן , ואתה מצהיר בשמו שהוא , בגלל שהוא עבד 3 חודשים יותר אז לו מגיע הבונוס?

    עד , מר פנאוסוב:קודם כל , גם לי היה מגיע אם הייתי נשאר . לא נשארתי.

    עו"ד חן:גם איזי לא נשאר אבל.

    עד , מר פנאוסוב:איזי נשאר כידוע לי עד 2009, או אחרי קצת.

    עו"ד חן:אה , בגלל שהוא השלים את השנה של 2008 אז מגיע לו?

    עד , מר פנאוסוב:ברור.

    עו"ד חן:זה המבחן?

    עד , מר פנאוסוב:כן.

    עו"ד חן:לפי מה אתה קובע?

    עד , מר פנאוסוב:לפי ההיגיון." (עמ' 12 לפרוטוקול מול שורה 16 ואילך).

     

    לשאלת ב"כ הנתבעת האם היה מוסמך להבטיח בונוס לתובע, השיב:

     

    עד , מר פנאוסוב:זה לא קשור . לכן היה ברור מאליו וגם הבטחתי לאיזי באישור מנהל חטיבת השכר דאז פאבלו מליכסון , שהוא יקבל בונוס גם עבור פעילות מוצרי ה CE על פי מפתח הבונוס האישי שלו , בדיוק כמו מוצרי (לא ברור) . זאת אומרת שמי שאישר לי להגיד את זה זה פאבלו מליכסון . אז היית צריכה לשאול אותו ולא אותי . ברור שאני לא יכול להבטיח לאף אחד שום דבר בלי אישור של מנכ"ל החברה.

    עו"ד חן:אבל איזי מסתמך עליך כשהוא תבע את החברה לקבל את הבונוס הזה.

    עד , מר פנאוסוב:תבדקי עם פאבלו אם הוא נתן לי את האישור או לא."

    (עמ' 13 לפרוטוקול מול שורה 24 ואילך).

21. כמו כן, לא נעלמה מעיננו טענת הנתבעת כי התובע לא דרש מלכתחילה את הבונוס, אלא שגם בכך לא מצאנו די כדי לקבוע כי התובע אינו זכאי לו, ובמה דברים אמורים? מרגע שהוגש על ידו כתב תביעה מתוקן, ובו נכלל רכיב זה, הפך כתב התביעה המתוקן למסד העובדתי המחייב בו עלינו להכריע, והעובדה שהתובע לא דרש זאת מלכתחילה אינה מאיינת את עצם זכותו.

    כל עוד לא הובאה ראיה כי התובע ויתר במפורש על המגיע לו, ובכתב התביעה המתוקן הכליל את הרכיב הנ"ל, זכאותו צריכה להיבחן לגופה (ראו פרוטוקול הדיון בעמ' 23 מול שורה 29 ואילך). כך או כך, התובע הניח הסבר לכך בתשובתו לב"כ הנתבעת (עמ' 26 לפרוטוקול מול שורה 4 ואילך).

22. לאור כל האמור לעי, מצאנו כי התובע זכאי לקבל בונוס בגין מכירות מוצרי CE.

     

    בונוס בתקופת אי הכושר

23. אין חולק כי התובע נפל למשכב, וכי לבקשתו, הנתבעת ניאותה לאפשר לו לנצל את ימי המחלה שעמדו לרשותו (ראו תשובתו בעמ' 27 לפרוטוקול הדיון מול שורה 15 ואילך). נשאלת השאלה האם בנסיבות אלה, זכאי התובע לבונוס בגין מכירות, על אף שלא עבד, ולמצער, אם נקבל את גרסתו, עבד מעת לעת מביתו בתקופת אי הכושר.

24. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ושבנו ועיינו בהסכם העבודה שנכרת בין הצדדים, אנו בדעה כי דין רכיב זה להתקבל, ונבאר. זכאותו של התובע לבונוס, הוגדרה ופורטה באופן ברור בהסכם העבודה עמו. טענת הנתבעת כי עובד אחר, בשם מר ולדימיר לביטן, שעדיין עובד בנתבעת קיבל את הבונוס בגין המכירות בתקופה זו (עדותו של מר אברבוך מטעם הנתבעת בעמ' 57 לפרוטוקול מול שורה 11 ואילך), נדחית על ידינו.

    ראשית, הטענה כי מר לביטן קיבל בונוס, וכי בונוס זה הוא הבונוס שהתובע היה זכאי לקבל אילו כבד בפועל, לא הוכחה. הנתבעת, וטעמיה עמה, נמנעה מלזמן את מר לביטן לעדות. שנית, גם אילו הובא הנ"ל לעדות, ייתכן והיינו מגיעים לאותה מסקנה, שכן, לא הותנה בפנינו כל תשתית ראייתית לכך כי הוסכם בין הצדדים שבימי אי-כושר התובע לא יהיה זכאי לבונוסים.

    החלטה של הנתבעת, מובנת ולגיטימית לכשעצמה, לשלם בונוס לעובד אחר שעסק במכירות באותה תקופה, אינה מאיינת איפוא מניה וביה את זכותו של התובע לקבלת בונוס. נהפוך הוא. בהיעדר כל ראיה אחרת לסתור, העובדה שהנתבעת נענתה לבקשתו של התובע ביחס לתקופת אי הכושר ולא התנתה זאת מפורשות באי קבלת בונוסים, היא הנותנת כי זכאותו מכוח הסכם העבודה עמו, לא בוטלה ואף לא שונתה ביחס לתקופת אי הכושר.

25. הצדק עם הנתבעת כי גרסת התובע כי במהלך התקופה הנ"ל סייע טלפונית (עמ' 28 לפרוטוקול מול שורה 3 ואילך) לא הופיעה בתצהירו, אלא לראשונה בעדותו בפנינו, אלא משהגענו למסקנה כי זכאותו לקבלת בונוסים לא בוטלה בתקופת אי הכושר, לא ראינו צורך להכריע בשאלה העובדתית האם אכן הגיש סיוע כזה או אחר בתקופת מחלתו, ובהנחה שלא סייע, שהדבר מאיין את זכותו לקבלת הבונוס.

26. לכל האמור לעיל נוסיף כי מצאנו חיזוק לגרסת התובע, שלא נסתרה, לפיה גם מר פנאוסוב קיבל בונוס כששהה בתקופת אי כושר (עמ' 29 לפרוטוקול מול שורה 1 ואילך). טענה זו קיבלה חיזוק בעדותו של מר אברבוך מטעם הנתבעת, אשר אישר כי מר פנאוסוב אכן קיבל בונוס בתקופת אי הכושר בה שהה (עמ' 55 לפרוטוקול מול שורה 9 ואילך).

27. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את תביעתו של התובע ברכיב זה וקובעים כי הוא זכאי לבונוס גם בתקופת אי הכושר.

     

    בונוס ע"ס 30,000 ₪

28. מחומר הראיות שהוצג בפנינו, טענת התובע כי מר מאיר סהר התחייב שהנתבעת תשלם לו בונוס נוסף בסך 30,000 ₪, לא נסתרה, ונבאר.

29. אכן, בהתאם לכלל לפיו המוציא מחברו, עליו הראיה, היה על התובע לזמן את מר סהר לעדות כדי שיתמוך בטענתו כי הובטח לו תשלום נוסף. בעדותו בפנינו, הבהיר התובע כי מר סהר סרב להגיע לעדות כי חשש שעדותו כנגד הנתבעת עלולה לפגוע בבונוס גדול שהוא צפוי לקבל ממנה (עמ' 30 לפרוטוקול מול שורה 30 ואילך).

    בנסיבות אלה, היה על הנתבעת לפעול לזימונו של מר סהר על מנת שיפריך את טענת התובע, אלא שהיא בחרה שלא לעשות כן, על אף שלא נטען על ידה כי קיימת מניעה כלשהי.

30. הנתבעת ביססה הגנתה בנקודה זו בכך שהדרישה לקבלת הבונוס לא מצאה את ביטויה במכתב הדרישה שנשלח על ידי באת כוחו הקודמת של התובע:

     

    "עד, מר גרנות:[...] בתקופה ההיא זה היה בינואר , עדיין לא חשבו על בונוסים , עוד לא דיברו על בונוסים , עוד לא ידעתי שאני לא אקבל את הבונוסים, ועוד לא היה שום דבר שאני אגיד – חבר'ה , אתם עושקים אותי . על מה אני אגיד אתם עושקים אותי כאשר עוד אין כלום ? אז אין טענה שכזאת.

    עו"ד חן:אין בעיה . אני רוצה להפנות אותך לסיומת של מכתבך מה – 16.6.2009 אתה אומר למאיר – לאור כל האמור לעיל , ולאור המצב כרגע , יש גם תוצאות מאוזנות נכונות ולא חישובי אקסל למיניהם . אני בטוח שנפלה טעות בחישוב הבונוס השנתי במוצרי דאפ . כמו כן , אני מבקש לקיים את הנוהג שהיה קיים בחברה וכמובן להתייחס לתשובתו של פאבלו ולתת לי גם בונוס על ה CE . זאת אומרת , פה אתה בכלל לא מדבר על הבטחה . אתה אומר שקיים נוהג ולכן על פי הנוהג צריך לשלם לך בונוס עבור מוצרי CE . אז האם קיים נוהג או האם , כי פה אני לא רואה שום הבטחה שעולה.

    עד , מר גרנות:ניסיתי להיות דיפלומט במכתב ולא להגיד – חבר'ה , אתם לא בסדר, אתם לא עשיתם ככה , אתם עשיתם ככה ככה . אמרתי שנפלה טעות, כאילו בוא נתייחס לזה כאל משהו שבמקרה אתם לא , לא בכוונה עשיתם את זה . לא רציתי להכניס אותם לפינה שאני אומר אתם לא בסדר לגמרי מלכתחילה . ולכן ניסחתי את זה בעדינות, זה נוסח בעדינות." (עמ' 31 לפרוטוקול הדיון מול שורה 14 ואילך).

31. הסברו שלח התובע כאמור לעיל, אף עולה בקנה אחד עם עדותו של מר אברבוך מטעם הנתבעת, אשר אישר בחקירתו הנגדית כי ב- 4.1.2009 עדיין לא היו תוצאות סופיות של ביצועי היחידות העסקיות DAP ו- CE. (עמ' 51 לפרוטוקל מול שורה 15).

    חיזוק נוסף למסקנתנו מצאנו בעדותו של התובע, שלא נסתרה, כי לא היה קיים בנתבעת מצב שבו לא ניתנו בונוסים בגין מכירות שעובדים ביצעו (עמ' 32 מול שורה 15 ואילך).

    גם העד היחיד מטעם הנתבעת, מר אברבוך, הצהיר כי אינו יכול לשלול כי מר סהר אכן הבטיח לתובע את הבונוס הנ"ל, וכדבריו: "איני יכול לשלול. אני לא יכול להיות עד לכל השיחות" (עמ' 55 לפרוטוקול מול שורה 28).

32. לאור כל האמור לעיל, באנו לכלל מסקנה כי התובע הרים את נטל השכנוע בנוגע לבונוס בסך 30,000 ₪ שהובטל לו ע"י מר סהר.

     

    אחרית דבר

33. דין תביעתו של התובע להתקבל על כל ראשה וחלקיה.

34. אנו פוסקים לתובע את הסכומים הבאים:

    • בגין בונוסים לשנת 2008 (מוצרי DAP ומוצרי CE) ובניכוי הסכום ששולם לו – 93,610 ₪;

    • בגין בונוס לשנת 2009 – 56,443 ₪;

    • בגין בונוס שהובטח ע"י מר סהר – 30,000 ₪

35. שלושת הסכומים דלעיל, יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה המקורית (01.09.13) ועד למועד התשלום בפועל. אנו מוצאים לנכון להבהיר כי אנו רואים את התאריך הקובע לעניין הפרשי ריבית והצמדה כמועד הגשת התביעה המקורית ולא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן, מן הטעם שסכום התביעה שונה רק לאחר שהנתבעת ניאותה לגלות מסמכים אותם סירבה מלכתחילה להעביר לעיונו של התובע.

36. בשים לב לכך שמצאנו לקבל את כל רכיבי התביעה המתוקנת, אנו פוסקים לזכות התובע סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט ובנוסף, שכ"ט עו"ד בשיעור 25,000 ₪.

     

     

    ניתן היום, ד' אייר תשע"ז, (30 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

     

    		אורן שגב, שופט		גב' שרה חורש נציגת ציבור מעסיקים