דבאח נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ ואח'

התובע הועסק בנתבעת 1 מיום 12/8/2010 ועד לאמצע חודש ספטמבר 2016, אז התפטר מעבודתו, לטענתו בנסיבות שבגדרי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

ביום 12.7.18 התקיים דיון ההוכחות לפנינו. שמענו את העדים, עיינו במסמכים שהוצגו ובטענות הצדדים, ושמענו את סיכומי ב"כ הצדדים.

ואלו העובדות הצריכות לעניין אשר אינן שנויות במחלוקת:

1. התובע הועסק כעובד שעתי, בהרכבת מסגרות בנתבעת 1, שעיסוקה בתחום האלומיניום.

2. הנתבעת 1, דלתון אלומיניום בע"מ, מרכזה בקריות, והיא חברת בת של הנתבעת 2, דלתון תכנון וביצוע פרוייקטים בע"מ, שמרכזה באשדוד.

3. במועד כלשהו, ככל הנראה בתחילת שנת 2016, נודע לתובע וכן לחלק מעובדי הנתבעת 1 כי הפרשות הנתבעת 1 לקופ"ג לקצבה ולקופ"ג לפיצויים לא הופקדו בפועל מזה תקופה ארוכה של כחמש שנים. בנוסף – גם חלק העובד לא הועבר לקופה למרות שנוכה משכרם.

4. הנתבעת 1 טענה כי העבירה את כל הכספים לסוכן ביטוח, אשר לא העבירם לחברת הביטוח וכי היא מנהלת נגד סוכן הביטוח הליך משפטי בעניין (הנתבעת לא צרפה ראיות להעברת הכספים ולא פרטה את מספר ההליך הנטען).

5. ביום 11.3.16 התקיימה פגישה בין עובדים בנתבעת 1, לרבות התובע, לבין מנהלה הטכני של הנתבעת 1, מר יוסף נאור, ובה הועלו טענות העובדים בעניין ההפרשות, וכן דרישתם לתשלום שכרם במועד הקבוע בחוק (עד ה-9 לחודש) ולא כפי ששולם בפועל ע"י הנתבעת 1 – ב-15 לחודש.