סע"ש 37689-01-19

א.מבוא וסקירת ההליך

1.מונחת לפנינו תביעתו של מר מאיר אלגריסי (להלן: "התובע"), שהוגשה כנגד מעסיקתו לשעבר, חברת מודוטק טכנולוגיות מים בע"מ (להלן: "הנתבעת"). התובע עבד בנתבעת, שעוסקת באספקת ציוד ומערכות עבור מתקנים לטיהור שפכים ומים, ותשתיות מים וביוב, בתפקיד של תומך טכני, בין יום 1.7.2007 ועד לפיטוריו על ידי הנתבעת ביום 26.4.2018.

2.לאחר שהוגשו כתבי הטענות בהליך נערך דיון מוקדם לפני אב"ד ביום 23.6.2019, בהמשך הוגשו בקשות ביחס לגילוי מסמכים, שבגינן ניתנו החלטות בית הדין וכפי שיפורט בהמשך פסק הדין. נוסף לכך, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע לדיון הוכחות. ביום 11.11.2020 התקיים דיון ההוכחות הראשון, במהלכו העיד התובע מטעם עצמו, וכן העיד מר עידו אלגריסי, בנו של התובע (להלן: "עידו", או "הבן עידו").

3.ביום 1.3.2021 התקיים דיון ההוכחות השני, במהלכו העידו עדי הנתבעת – מנכ"ל הנתבעת, מר זאב גוטליב (להלן: "זאב") וסמנכ"ל משאבי האנוש של הנתבעת, מר עידו שבח (להלן: "שבח"). עד נוסף מטעם הנתבעת – מר איציק עזר (להלן: "איציק"), מנהל בחברת אצום בע"מ, לא הגיע לדיון, ותצהירו נמשך מתיק בית הדין. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב, והתיק הופנה למתן פסק דין.

ב.התשתית העובדתית וטענות הצדדים

4.התשתית העובדתית – התשתית העובדתית המוסכמת בין הצדדים היא מועטה יחסית, ותפורט להלן:

א.התובע החל את עבודתו בנתבעת ביום 1.7.2007 כאיש אחזקה טכני, העוסק בשירותי אחזקה ועבודות התקנה (על מהות והיקף עיסוקו של התובע וביחס לסוגיית 'ההתקנות' ישנה מחלוקת מהותית בין הצדדים, כפי שיבואר בהמשך הדברים);

ב.בין הצדדים נחתם הסכם עבודה אישי ביום 4.7.2007;

ג.במהלך עבודתו של התובע הוא נהנה מהערכה מקצועית של הנתבעת, ושכרו אף הועלה, והוא גם זכה לבונוסים;

ד.בחודש 1/2018 התובע נפגע בעבודתו, בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. כתוצאה מהתאונה שהה התובע בחופשת מחלה (דמי פגיעה) בין מועד הפגיעה ועד לחודש 4/2018;

ה.ביום 8.4.2018 (לטענת התובע – המוכחשת על ידי הנתבעת – באותה עת הוא שהה בחופשת מחלה), זומן התובע לשיחה עם זאב ושבח במשרדי הנתבעת, ובשל טענת הנתבעת לביצוע עבודות פרטיות במהלך תקופת המחלה. לטענת התובע הודע לו במעמד זה כי הוא מפוטר מעבודתו בנתבעת. לעומת זאת, לטענת הנתבעת היא העלתה הצעה לסיום עבודתו של התובע בהסכמה עימו, ונאמר לו שככל שיסרב – ייערך לו הליך שימוע מסודר;

ו.אין חולק בין הצדדים כי במעמד הפגישה ניתן לתובע מסמך שכותרתו "כתב ויתור ואישור על העדר תביעות" (להלן: "כתב הויתור"), ושעליו הוא התבקש לחתום לטענת הנתבעת, כשלטענת התובע – הנתבעת ניסתה לאלץ אותו לחתום עליו;

ז.ביום 10.4.2018 כתב התובע מכתב לנתבעת, שעניינו ב"מענה ל-"כתב ויתור ואישור על העדר תביעות", ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי, ככתוב במכתב. במסגרת פנייתו הודיע התובע על סירובו לחתום על כתב הויתור;

ח.ביום 11.4.2018 זימנה הנתבעת את התובע לשימוע, שנקבע ליום 16.4.2018, ובשל טענתה כי התובע ביצע עבירת משמעת חמורה, במסגרת ביצוע עבודות פרטיות בשם החברה שבבעלות בנו עידו, ובמהלך היותו בחופשת מחלה;

ט.ביום 16.4.2018 נערכה פגישה בנוכחות התובע, ב"כ התובע, זאב ושבח. במהלך הפגישה ניסו הצדדים להגיע להבנות;

י.ביום 17.4.2018 נשלח לתובע דוא"ל מבאי-כוחה של הנתבעת ביחס להסכמות הנטענות שבנדון, ובצירוף מסמך שמעגן אותן. לטענת התובע, המדובר למעשה בכתב הויתור שעליו הוא כבר נדרש (וסירב) לחתום, בצירוף תוספות שרק הרעו עוד יותר את מצבו;

יא.ביום 17.4.2018 השיב ב"כ התובע לב"כ הנתבעת, וציין את סירובו התקיף של התובע לחתום על כתב הויתור;

יב.ביום 24.4.2018 נערך השימוע לתובע, בנוכחותו, ובנוכחות בא-כוחו, זאב ושבח;