סע"ש 3515-04-14

לפנינו תביעה שהגישה התובעת, גב' ליאת קוהלי (להלן: "התובעת" או "גב' קוהלי") כנגד מדינת ישראל- משרד החינוך (להלן: "הנתבעת" או "משרד החינוך"). התובעת אשר עבדה כגננת במשך שנים רבות ועד לפרישתה בשנת 2011, תובעת תשלום הפרשי שכר ותנאים סוציאליים, הפרשי פנסיה ומענקים בגין גמול ניהול שנגרע ממנה לאחר פרישתה, הפרשי שכר ופנסיה בגין שנת ותק נוספת בהוראה, הפרשי גמולי השתלמות, תשלום גמול חינוך מיוחד, תשלום בגין חצי שעה נוספת בשנים 2006-2004, וכן פיצוי בגין עגמת נפש ובגין אי תקינות תלושי השכר.

מנגד, משרד החינוך הגיש כנגד גב' קוהלי תביעה שכנגד, בגין סכומים שלטענתו שולמו לגב' קוהלי ביתר, עקב גמול ניהול בגררה ששולם לה בטעות במהלך תקופת עבודתה.

העובדות לענייננו:

התובעת עבדה במשרד החינוך בתפקיד גננת, החל מיום 1.9.86 ועד ליום 30.11.11, עת פרשה פרישה מוקדמת מעבודתה בשנת תשע"ב.

יצוין כי לגבי שנת תשמ"ח (1987/8), קיימת מחלוקת בין הצדדים - האם התובעת עבדה אצל הנתבעת בשנה זו, והאם קמה לה זכות לצבירת ותק. לעניין זה נדרש בהרחבה בהמשך פסק הדין.

ביום 29.11.11 חתמה התובעת על טופס תביעה לגמלת פרישה (נספח י' לכתב התביעה), כאשר הפרטים בתביעה אומתו על ידי מנהלת מחלקת גמלאות באגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, וכן ע"י אחראית אגף כוח אדם בהוראה, ושם צוין בין היתר, כי לתובעת 25 שנות ותק, וכן כי היא זכאית לתוספת "גמול ניהול".

במכתב, מיום 12.3.12, הודיעה הנתבעת לתובעת כי מבדיקה חוזרת של תיקה האישי עולה כי היא אינה זכאית לגרירת גמול ניהול בקביעות, ולכן ניתנה לגזברות הוראה לנכות לה את גמול הניהול החל מיום 1.9.11, וכן ניתנה הוראה למשרד האוצר בעניין. עוד צוין שם כי בהתאם לבדיקה החוזרת, בשנת תשמ"ח 1987/8 לא עבדה התובעת במשרד החינוך.

דיון והכרעה:

התובעת העידה בעצמה. עוד העיד מטעמה בנה, מר אשר קוהלי אשר ליווה אותה במשרדי הנתבעת בטרם חתימתה על מסמכי הפרישה (להלן: "מר קוהלי").