פלונית נ' חברה מוסדות חינוך ותרבות בנשר מיסודה של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל

א.מבוא

1.התובעת בהליך שלפנינו, גב' ה' פ' (להלן: "התובעת"), היא עובדת לשעבר בנתבעת – החברה למוסדות חינוך ותרבות בנשר מיסודה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הנתבעת"), המוכרת לציבור בשם "רשת המתנ"סים נשר". התובעת הועסקה כספרנית בספרייה העירונית בנשר המופעלת על ידי הנתבעת (להלן: "הספרייה") במשך כמעט 9 שנים, החל מיום 3.9.2006 ועד ליום 14.7.2015, מועד סיום העסקתה עקב פיטוריה.

2.במסגרת כתב תביעתה טענה התובעת כי היא פוטרה שלא כדין מעבודתה תוך התנכלות תעסוקתית ויצירת סביבת עבודה עוינת, וכי היא פוטרה בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק שוויון זכויות"). כמו כן, התובעת טענה כי תנאי שכרה שונו והורעו ללא כל סיבה. מנגד, הנתבעת התכחשה לכלל טענות התובעת, וטענה כי התובעת היתה עובדת בעייתית שנקלעה למריבות עם הממונים עליה ועם העובדים בספרייה, ומשכך היא פוטרה מעבודתה.

3.לאחר שהוגשו כתבי הטענות נערך ביום 12.9.2016 דיון מוקדם לפני כב' השופטת נעים, בו ניתן צו לגילוי מסמכים. לאחר מכן, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת ביום 12.12.2016, ביום 22.12.2016 וכן תמצית עדות ביום 5.1.2017. תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת הוגשו ביום 7.3.2017. ביום 13.7.2017 נערך דיון מוקדם נוסף לפני כב' הרשם חסנין, במסגרתו ניסו הצדדים להגיע להסכמות. משהדבר לא צלח, הועבר התיק להמשך טיפולו של אב"ד ביום 4.6.2018.

4.ביום 30.12.2018 וכן ביום 22.1.2019 התקיימו לפנינו שני דיוני הוכחות. בדיון ההוכחות הראשון העידו העדים הבאים: מטעם התובעת העידו העדים הבאים: התובעת; הגב' ל' פ' – אימהּ של התובעת (להלן: "ל'", או "אימהּ של התובעת"); מר אברהם עובדיה – לשעבר מנכ"ל הנתבעת (להלן: "אברהם"); גב' רעיה כץ – עובדת הספרייה (להלן: "רעיה"); גב' ליאור אביבי – מנהלת הספרייה העירונית בטירת כרמל (להלן: "ליאור"); וגב' חיה הררי – משתמשת בשירותי הספרייה (להלן: "חיה").

5.מטעם הנתבעת העידו העדים הבאים: הגב' איה אנג'ל – מנהלת הנתבעת מחודש 6/2014 ואילך (להלן: "איה"), וכן מר חגי טנדלר – חבר בדירקטוריון של הנתבעת ויו"ר ועדת כוח אדם של הדירקטוריון, וכן חבר בועדת השימוע שנערכה לתובעת (להלן: "חגי"). במסגרת דיון ההוכחות השני העידה מטעם הנתבעת הגב' אולגה פצ'רסקי – מנהלת הספרייה מאז שנת 1995 ומי שהיתה המנהלת הישירה של התובעת (להלן: "אולגה"). לאחר מכן סיכמו הצדדים בכתב והתיק הופנה לכתיבת פסק דין.

ב.התשתית העובדתית והשתלשלות העניינים

6.התובעת ילידת שנת 1981, בת 38 ומתגוררת בנשר. כמו כן, התובעת בעלת השכלה אקדמית הכוללת תואר ראשון בלימודים רב-תחומיים ולשון עברית וכן מחזיקה בתעודת ספרן ומידען מוסמך, שניהם מטעם אוניברסיטת חיפה. אשר למצבה הרפואי – התובעת נולדה עם שיתוק מוחי קל (CP), אשר בא לידי ביטוי בהליכה לא יציבה, גרירת רגליים, בעיות קואורדינציה ותנועות מגושמות. בנוסף, בגיל שנתיים התובעת אובחנה כחולה בסוכרת נעורים, אשר בגינה היא מטופלת באופן קבוע על ידי אינסולין. כמו כן, התובעת אף סובלת כיום מהשמנת יתר ומצליאק.

7.אשר לנכות שנקבעה לתובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי: בשנת 2002 נקבעה לתובעת נכות רפואית בשיעור של 62%. בחודש 9/2014 הועלתה דרגת הנכות של התובעת, ונקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 83% וכן דרגת אי-כושר בשיעור של 60%. כמו כן, נקבע כי התובעת אינה מסוגלת לעבודה מלאה, אלא בתנאים מיוחדים. בהתאם, התובעת נקבעה כמי שזכאית לקצבת נכות כללית.

8.אשר לעבודתה של התובעת – התובעת עבדה כספרנית בספרייה במשך כמעט 9 שנים, החל מיום 3.9.2006 ועד ליום 14.7.2015, עת פוטרה מעבודתה. במהלך רוב תקופת עבודתה התובעת עבדה בקומה השנייה של הספרייה. במהלך חודש 1/2014 נערך בספרייה הליך רוטציה שאותו יזמה אולגה, במסגרתו הוחלט לבצע תחלופה מעת לעת של עמדות העבודה של עובדי הספרייה. במסגרת אותו הליך עברה התובעת לעבוד בקומה התחתונה של הספרייה במשך יומיים בשבוע. עם זאת, יצוין כי מסגרת העבודה בין הקומות היא זהה לחלוטין, וכללה את אותן הפעולות שספרנ/ית מבצע/ת במהלך העבודה.

9.אין חולק כי שינוי זה גרם למתח בין הצדדים, ובפרט בין התובעת לאולגה. במסגרת הדיאלוג בין הצדדים, אף הוחלפו מסמכים רפואיים הנוגעים לעניינה של התובעת. מעת שחלה החרפה במערכת היחסים, נערך לתובעת ביום 15.4.2015 שימוע ראשון במספר. ביום 2.7.2015 נערך לתובעת שימוע שני. ביום 14.7.2015 יצא מכתב הנתבעת שבו הוחלט על פיטוריה של התובעת לאלתר.

ג.טענות הצדדים

10.טענות התובעת – התובעת טענה כי לאורך שנות עבודתה היא אהבה מאוד את עבודתה, ובשל כך היא אף הלכה ללימודי המשך בתחום זה. כמו כן, בשל אהבתה הרבה לעבודתה, היא קיבלה במהלך השנים מכתבי המלצה רבים מקוראים שלהם היא נתנה שירות מסור. התובעת המשיכה ופירטה כי בשנתיים האחרונות לעבודתה, חלה התדרדרות בסביבת עבודתה ובתנאיה. ההתדרדרות באה לידי ביטוי בחוסר התחשבות במוגבלותה הפיזית ובהתעמרות אישית מצד אולגה כלפיה.

11.להלן נפרט את טענותיה של התובעת ואת האירועים שהתרחשו לשיטתה, שלטענתה של התובעת אף מצביעים על התנכלות מצידה של אולגה כלפיה. לטענת התובעת, שורש המחלוקת מצוי בחודש 1/2014, שאז ערכה אולגה רוטציה בסביבת העבודה, באופן שהתובעת נאלצה לעבור לעבוד בקומה הראשונה של הספרייה (להלן: "החלטת הרוטציה"). בכלל זה, התובעת טענה כי שתי הקומות של הספרייה הן שונות במבנה הפיסי שלהן.

12.התובעת המשיכה ופירטה, כי בקומה התחתונה של הספרייה ישנה "בריכה" (חלק נמוך יותר בקומה), שאינה תחוּמה במעקה, עם מספר מדרגות ומעברים צרים בין המדפים. לעומת זאת, הקומה העליונה של הספרייה מתוחמת במעקה, המקל על המעבר שלה ממקום למקום. התובעת טענה כי עקב חוסר היציבות ממנו היא סובלת ואשר נובע ממוגבלותה, היא התקשתה לבצע את עבודתה כראוי בקומה התחתונה, וכל זאת בשל החשש הממשי שלה מנפילה או החלקה, דבר אשר לטענתה התבסס על ניסיון העבר.

13.עוד טענה התובעת, כי כספרנית מוסמכת, היא אכן היתה יכולה לעבוד בכל קומה של הספרייה, אולם מבחינה פיזית היא התקשתה מבחינה ניכרת לעבוד בקומה התחתונה. לטענתה של התובעת, החלטת הרוטציה של אולגה סימנה את ראשית הדרדרות היחסים בינה לבין אולגה, והיא פגעה בה נפשית ויצרה עבורה קשיים ניכרים במקום העבודה, אשר לבסוף אף הובילו לשינוי חד-צדדי בחוזה העסקה שלה והפחתת שכרה.

14.התובעת טענה כי כתוצאה משינוי מקום עבודתה, היא החלה לחוש פחדים ותחושות חרדה, אשר השפיעו על מצבה הנפשי וגרמו לה להיעדרויות רבות מהעבודה. על כן, היא פנתה לאולגה במספר הזדמנויות על מנת שזו תאפשר לה לחזור לבצע את עבודתה בקומה העליונה של הספרייה. אולם, אולגה לא התחשבה כלל וכלל במוגבלותה, וטענה כי אין ביכולתה לעשות דבר, משום שהחלטת הרוטציה כבר התקבלה, וללא אסמכתה רפואית אין היא יכולה להיענות לבקשתה.