1.התובע, נתין אריתריאה, הועסק כעובד מטבח בבית קפה שבבעלות הנתבע מיום 12.9.12 ועד ליום 22.5.14, כעובד שעתי (השכר שנוי במחלוקת).
2.המחלוקת העובדתית המרכזית בין הצדדים היא בשאלה אם התובע פוטר או התפטר. על רקע עניין זה, נקבעו זכויות על פי משפט העבודה המגן (פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, תמורת עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית, דמי גמולים לפנסיה, פדיון חופשה, פדיון הבראה, דמי חגים והחזר הוצאות נסיעה). כמו כן נתבעו פיצויים לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן – חוק הגנת השכר), סעיף 5 לחוק הודעה לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002 (להלן – חוק הודעה לעובד) ואי עריכת שימוע לפני פיטורים.
3.שני העניינים העובדתיים המרכזיים בהם יש להכריע הם מה היה שכרו של התובע ונסיבות הפסקת העבודה.
4.כבר בשלב זה נציין שהראיות שהוצגו לא היו רבות: תלושי שכר, דיווחי נוכחות ממוחשבים, תמלול שיחה של אדם מטעם התובע (דניאל) עם הנתבע וטופס הודעה על תנאי עבודה. בישיבת ההוכחות העידו שני בעלי הדין.
5.לטענת התובע, הוא החל לעבוד בשכר של 25 ₪ וזה עלה לאחר שלושה חודשי עבודה ל – 28 ₪. למעשה, שולם לו שכר שעתי במכפלת שעות העבודה ותלושי השכר אינם משקפים את השכר המוסכם ששולם לו. על כן, יש להוסיף לסכומים המפורטים בתלושי שכר את הסכומים המגיעים לו כעובד: תמורת עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, פדיון הבראה, דמי חגים והחזר הוצאות נסיעה. בהקשר זה, גם נטען שכיוון שתלושי השכר כוללים רכיבים שלא קיבל את תשלומם בפועל, הוא זכאי לפיצוי בסך 8,000 ₪ בגין אי הנפקת תלושים כדין.
בשאלה מה היו נסיבות הפסקת עבודת, נטען שהתובע פוטר לאלתר על ידי מנהל המטבח, יוסי, כיוון שסירב לסיים את מלאכת שטיפת הכלים לאחר משמרת שנמשכה מעל ל – 12 שעות, עד השעה 2:00 לפנות בוקר. התובע טען שהוא פוטר לאלתר ועל כן תבע פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויים בגין אי עריכת שימוע כדין. לחילופין נתבע חלק הפיצויים בפנסיה.
בנוסף, נתבע פיצוי בגין אי קבלת הודעה בכתב על תנאי עבודתו.
6.לטענת הנתבע, התובע השתכר שכר מינימום שעתי וקיבל את מלוא זכויותיו על פי דין, כמפורט בתלושי השכר. נטען ששכרו של התובע עמד על שכר המינימום וכי גם אם היו חודשים בהם הנתבע הסכים לשלם לתובע תמורה גבוהה יותר, מדובר בבונוסים נקודתיים ולא בהעלאת שכר. הנתבע הפנה לכך שחלוקת הסכום נטו ששולם לתובע במספר השעות שעבד בכל חודש אינה מביאה לתוצאה של 28 ₪, כפי טענת התובע.
לגבי נסיבות הפסקת העבודה נטען שהתובע התפטר ועזב את מקום העבודה לאחר שהנתבע לא הסכים לבקשת התובע לרכוש עבורו אופניים חשמליים. על יסוד זה נטענה טענת קיזוז תמורת ההודעה המוקדמת. בישיבת ההוכחות נשמעה חקירתם הנגדית של התובע (באמצעות מתורגמן), ושל הנתבע.
דיון והכרעה
נסיבות הפסקת העבודה
7.הצדדים הציגו גרסאות שונות לגבי נסיבות סיום העבודה.
על פי המתואר בכתב התביעה ובתצהיר התובע, ביום 22.5.14 התובע סיים את עבודתו בשעה 2:00, לאחר משמרת שבה עבד מעל 12 שעות. כאשר היה בדרכו לביתו, התקשר אליו יוסי, מנהל המטבח, והורה לו לשוב לעבודה ולסיים את מלאכת שטיפת הכלים. מכיוון שהתובע היה תשוש ולא היה זה מתפקידו לשטוף כלים, הוא סירב לדרישה. למחרת, כאשר התובע התייצב במסעדה למשמרת בוקר, יוסי הורה לו לא להתחיל את המשמרת, ללכת הביתה ולא לחזור. לאחר מכן, הנתבע התקשר אליו והתובע סיפר לו שפוטר על ידי יוסי.
גרסתו של הנתבע שונה. על פי עדותו, מספר חודשים עובר להתפטרותו, התובע ביקש מהנתבע שירכוש עבורו אופניים שישמשו אותו לצורכי נסיעה מביתו לעבודה ובחזרה. הנתבע קיבל את בקשתו וסייע לו ברכישת אופניים, אך בחלוף מספר חודשים התובע דרש שהנתבע ירכוש עבורו אופניים חשמליים. בתגובה לסירובו של הנתבע, התובע פתח ב"שביתה איטלקית" וסירב לבצע מטלות שונות אותם התבקש לבצע כחלק מתפקידו, בטענה ש"אין לו כח". הנתבע שהציע לתובע לנוח ולשוב לעבודה לאחר מספר ימים, אך התובע ניתק קשר ולמעשה - התפטר.
8.בבחינת שתי העדויות שנשמעו, בשים לב לכך שבתמלול שהוצג, הנתבע נשמע חוזר שוב ושוב על הטענה לפיה התובע לא פוטר, כי הנתבע אהב את התובע וכי התובע מוזמן לשוב לעבוד בבית הקפה, שוכנענו שיש לדחות את גרסת התובע לפיה פוטר מעבודתו.