סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
3037-10-13,23582-10-13
27/04/2016
|
בפני השופטת:
דגית ויסמן
|
| - נגד - |
תובעים:
1. יצחק זיו
2. ורד זיו ירון אלירם
עו"ד ירון אלירם
|
נתבעת:
בוגבו ישראל בע"מ
עו"ד משה פרדס
|
| פסק דין |
נציגת ציבור (עובדים), גב' אורית הרצוג
1.התובעים הם בעל ואשה שעבדו אצל הנתבעת, שהיא חברה בשליטת אחיה של התובעת ואשתו. לאחר פיטורי התובע מהנתבעת ובחלוף כשלוש שנים מסיום עבודתה של התובעת, הוגשה תובענה זו שלפנינו, לשכר בגין עבודה בשעות נוספות, לפי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התש"יא - 1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה) וכן לפיצויים לפי סעיף 26א'(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן - חוק הגנת השכר).
2.רקע עובדתי
א.התובע והנתבעת, בני זוג, החלו לעבוד אצל הנתבעת, שהיא חברה פרטית בשליטת אחיה של התובעת, מר יפתח שגיב ואשתו, גב' ערבה שגיב.
ב.התובע הועסק בחברה כאחראי מחסן ולוגיסטיקה, כחמש שנים, מיום 1.04.08 ועד לפיטוריו ביום 21.06.13.
ג.תנאי עבודתו של התובע הוסדרו בחוזה עבודה (נספח ג' לכתב התביעה). על פי החוזה, בתחילת עבודתו, שולם לתובע שכר בסך 7,400 ₪ נטו בחודש, בגין 40 שעות עבודה בשבוע. במהלך השנים שכרו של התובע עלה והחל מאוגוסט 2010 עמד על 12,570 ₪ בחודש.
ד.התובעת הועסקה כמזכירה בחברה, כשנתיים, מיום 1.08.08 עד לפיטוריה ביום 1.10.10.
ה.תנאי עבודתה של התובעת הוסדרו בחוזה עבודה (נספח ד' לכתב התביעה). במסגרת החוזה נקבע ששכר הבסיס לתובעת יעמוד על 7,500 ברוטו לחודש והיא תעבוד 45 שעות בשבוע.
ו.עם סיום עבודתה, ביום 11.10.10, התובעת חתמה על כתב סילוק בזו הלשון (נספח א' לתצהיר ארז אבנר, מנכ"ל הנתבעת):
"לכבוד:
חברת בוגבו ישראל בע"מ
הריני מאשר/ת בזאת כי הסכמי פרישתי סוכמו, וכי לא תהיינה לי ו/או למי מטעמי, כל תביעה ו/או טענה בכל סוג שהיא כלפיכם, ו/או כלפי חברת בוגבו ישראל בע"מ /או מי מטעמה"