סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
29042-02-14
13/07/2014
|
בפני השופטת:
דיתה פרוז'ינין – נשיאה
|
| - נגד - |
תובע:
עידן בן פורדו אבישר
עו"ד איתי קצב
|
נתבעת:
חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ
עו"ד אוראל נדב
|
| החלטה |
1.לפני בקשת הנתבעת להורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בשבתו באילת. זאת, משום שמקום ביצוע העבודה הוא במסוף טאבה- אילת. התובע מתנגד לבקשה וטוען כי הגם שמקום ביצוע העבודה הוא באילת, מקום העבודה הוא בירושלים, שם לנתבעת יש סניף. התובע מדגיש כי קיימות שתי חלופות לבחירתו: מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה. לחלופין, טוען התובע, כי יש להורות על העברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אשר שם סניפה הראשי של הנתבעת.
2.תקנה 3 (א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ה - 1991, קובעת כי:
”מקום השיפוט
בתובענה כאמור בסעיף 24 (א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;“
בעניין נמיקוב התייחס בית הדין הארצי להבדל שבין "מקום ביצוע העבודה" ל"מקום העבודה":
"בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים 'מקום העבודה' ומקום ביצוע העבודה. אלה שני מונחים שונים (דב"ע נה/106-3 שילוח חברה לביטוח בע"מ - יוסף אנייס פד"ע כח' 237). מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום העבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום שיפוט הנוח לו (דב"ע לג/24-3 וקסלמן ושות' - חברה קבלנית לבניין בע"מ - דוד אטיאס פד"ע ד' 421, 423 בסעיף 5 ; דב"ע נא/108-3 ישעיהו פוקס - אלסינט בע"מ פד"ע כג' 300, 302). במקרה הנוכחי, הפורום הנוח להתדיינויות אליבא דשני הצדדים הוא בית הדין האזורי בתל אביב. אמת, נתון זה כשלעצמו אין בו כדי להכריע בשאלה, מהו מקום השיפוט הנכון בהתאם לתקנות סדר הדין. יחד עם זה, כאשר מפרשים את המונח 'מקום העבודה' בדרך שתוצאתה תביא במקרה הנוכחי לכך שמקום השיפוט יהיה זה הנוח לעובד, ממלאים בכך את התכלית שעמדה בהכללת החלופות השונות של מקום השיפוט בתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, שהייתה נוחות העובד התובע בבחירת מקום השיפוט. את המונח "מקום העבודה" ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או כמקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק. מקומות אלה מצויים במקרה הנוכחי בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה- שני מונחים המצויים בתקנה (3)(א)(1) לתקנות סדר הדין.)....עוד יש לציין, כי על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה", והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב" (עע (ארצי) 143/09 אנטון נומיקוב נגד רשת ביטחון (1993) בע"מ, ניתן ביום 24.3.09, ההדגשה הוספה- ד.פ.)
אין מחלוקת כי התובע עבד במסוף טאבה- אילת. התובע לא הצביע על קשר כלשהו לסניף הנתבעת אם בירושלים ואם במקום אחר. כמו כן לא נטען כי התובע קיבל שירותים מסוימים מסניף הנתבעת בירושלים או כי היה עליו להגיע לסניף זה וכד'. התובע גם לא הצביע על שיקולי נוחות המצדיקים את קיומה של הדיון בתובענה דווקא בבית דין זה. על פי האמור בפסק הדין שצוטט לעיל, התובע רשאי להגיש את תביעתו במקום מושבה של הנתבעת שם מצויים משרדיה הרשומים. מקום מושבה הראשי של הנתבעת, כפי שעולה מתכתובות שצורפו לכתב התביעה, הוא בתל אביב, וזה גם מקום הדיון החלופי התובע מציין . לפיכך, סבורני כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית הדין האזורי בתל אביב כנטען.
סוף דבר-
התביעה תועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו.
הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך ובהתאם לתוצאה.
כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום.