סע"ש 28188-03-16

1. לפני בקשת הנתבע להורות על ביטול פסק הדין מיום 13/10/16 שניתן על ידי כנגדו בהעדר התייצבות לדיון אליו הוזמן ליום 13/10/16 בשעה 09:00.

לטענת הנתבע, כעולה מן הבקשה ותצהיר הנתבע שצורף לה, הרי שלאור טעות רישומית שנבעה מהעתקת תאריכי המועדים ליומן החדש, נרשם בטעות ביומן בא כוחו, כי הדיון קבוע לשעה 10:00 (צורף צילום של דף מתוך יומן ידני). לטענת הנתבע עם הגעתו בליווי בא כוחו לאולם הדיונים בשעה 09:45 התבררה להם התקלה וניסיונות ליצור קשר עם ב"כ התובעת שכבר היה במשרדו לא צלחו.

לדבריו של הנתבע מדובר בשגגה שמקורה כאמור ביומנו של בא כוחו והדבר נבע מטעות בתום לב מוחלט ולא חלילה מזלזול בצדדים ו/או בבית הדין. מנגד, לנתבע הגנה טובה כנגד התביעה כמפורט בכתב ההגנה; המדובר בתביעה מופרזת לכל הדעות (בסך העולה על 150,000 ₪), ביחס למי שעבדה 9.5 חודשים בלבד אצל הנתבע והשתכרה במשך כל תקופת עבודתה 25,000 ₪ בלבד; מה גם שמעבר להכחשת טענות התובעת, ממילא חלק מן הרכיבים נשוא התביעה שולמו זה מכבר.

לטענת הנתבע, בנסיבות אלו בהן מחד יש לו סיכויי הגנה טובים ומאידך המדובר בטעות בתום לב, יש לאפשר לו את יומו בבית הדין ולבטל את פסק הדין. לכל היותר ניתן לפסוק הוצאות לטובת התובעת ואף לעניין זה מבוקש כי אלו יידחו לסוף ההליך.

2.הבקשה הועברה לתגובת התובעת. בתגובתו לבקשה דחה ב"כ התובעת את הטענה כאילו הוא היה במשרדו כבר בשעה 09:45 ולא ענה לב"כ הנתבע, זאת בהסתמך על לוח הזמנים כנקוב בפרוטוקול הדיון. לגופם של דברים נטען בקצירת האומר, כי טענת הנתבע ככזו אינה מהווה צידוק לאי ההתייצבות שלו ושל בא כוחו לדיון, ואין בה כדי לפצות את התובעת שהתייצבה לדיון כנדרש עם בעלה ועם בא כוחה, על הפסד הזמן והממון שנגרמו להם; באשר לסיכויי ההגנה חולקת התובעת על טענות הנתבע כאמור בבקשתו ובכתב ההגנה מטעמו.

יחד עם זאת ועל אף האמור, הבהיר ב"כ התובעת, בהגינותו יש לומר, כי הוא ישאיר את ההחלטה אם לבטל את פסק הדין לשיקול דעת בית הדין, וככל שכך ייקבע מבוקש לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הזמן שבוטל לריק.

3.על פי ההלכה הפסוקה, השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה לבטל פסק דין מתחלקים לשני סוגים:

ביטול מחובת הצדק – כאשר המבקש את ביטול פסק הדין הוכיח כי התקיים פגם בהליך בגינו היה על בית המשפט להימנע ממתן פסק דין.

ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט – במקרים בהם לא היה פגם בהליך, תלוי המבקש לבטל את פסק הדין בחסדיו של בית המשפט, בית המשפט ישקול את הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע לדיון ואת סיכויי ההצלחה שלו בתיק.

ודוק, על פי תקנה 50 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התנ"ב-1991, רשאי בית הדין הדן בבקשה לביטול פסק דין כאמור, לבטל את פסק הדין לשנותו או לאשרו, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים.

4.ומן הכלל לענייננו.

כמבואר לעיל, לא מדובר במקרה זה ב"ביטול מחובת הצדק", כי אם בביטול על פי שיקול דעתו של בית הדין.

בהינתן עמדת התובעת, הסיבה שהובילה לאי ההתייצבות וסיכויי ההגנה לכאורה כעולה מכתב ההגנה - הרי שמבלי לקבוע מסמרות לגופה של התביעה - נחה דעתי כי בנסיבות המקרה שבנדון, מן הראוי לאפשר לנתבע את יומו בבית הדין ולהורות על ביטול פסק הדין מיום 13/10/16, כאשר את הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה ממחדליו הדיוניים של ב"כ הנתבע, ניתן לרפא על ידי פסיקת הוצאות.

5.אשר על כן, לאור המבואר לעיל ולנוכח עמדת התובעת, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 13/10/16.