סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
28006-09-12
25/05/2015
|
בפני השופט:
דורי ספיבק - אב"ד
|
- נגד - |
תובעת:
רות קמינר עו"ד מורן סבוראי
|
נתבעות:
1. עיריית רמת השרון 2. חברת מרכזים קהילתיים ברמת השרון בע"מ (חל"צ)
עו"ד רעות שגיב עו"ד דרור גל עו"ד אבישי פלדמן
|
פסק דין חלקי |
1.התובעת עבדה במשך כשלושים שנה בפרויקט העשרה חינוכית לגני-ילדים שפעל ברמת-השרון. במרכז תביעתה שבפנינו טענתה שמעסיקתה היתה העירייה עצמה (הנתבעת 1) ולא חברת המרכזים הקהילתיים ברמת-השרון בע"מ (הנתבעת 2), שהינה חברה עירונית.
התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות
2.הנתבעת 2 היא חברה פרטית לתועלת הציבור (חל"צ) המפעילה רשת מרכזים קהילתיים (מתנ"סים) בעיר רמת השרון (להלן: המתנ"ס). הנתבעת 1, עיריית רמת השרון, הייתה עד שנת 2002 מועצה מקומית (להלן: המועצה), וממועד זה הוכרזה כעירייה (להלן: העירייה).
3.פרויקט מילו"א (להלן: הפרויקט), שהונהג במועצה בשנות השמונים, היה פרויקט לקידום ילדי הגנים והוריהם בתחומי האומנות. במסגרתו, ולכל אורך שנת הלימודים, ביקרו כיתות גן במרכז העשרה. הפרויקט הופעל תחילה בבניין המתנ"ס כחלק מפעילות (ותקציב) שיקום השכונות. בהמשך, הרחיבה אותו המועצה וכללה בו את כל גני החובה שבתחומה, תוך העברתו פיזית למבנה אחר. הפעילות בוצעה בחלקה בשעות הבוקר ובחלקה בשעות אחר הצהריים בשיתוף ההורים. בפרויקט הועסקו גננות על ידי משרד החינוך.
4.התובעת החלה לעבוד בפרויקט ביום 28.12.80. העסקתה הוסדרה באמצעות חוזי עבודה שנחתמו בינה ובין המתנ"ס. בחוזה הראשון מיום 28.12.80 נקבע שהיא תועסק בתפקיד עוזרת גננת בפרויקט וזאת "בהתאם לקביעת המדור לגני ילדים". מעמדה על פי חוזה ראשון זה היה של עובדת זמנית על פי חוזה מיוחד ודרגתה "ע.ג" לפי דרוג "אחיד" (נספח א' לתצהיר חיון).
ביום 18.11.86 נחתם בין התובעת למתנ"ס "חוזה מיוחד להעסקת עובד". בחוזה נקבע שהתובעת תשמש כ"עובדת פדגוגית בתוכנית מילו"א". תפקידה תואר בחוזה כ"עובדת בצוות המגיש תוכניות העשרה לגני הילדים". שכרה נקבע לפי הדירוג האחיד בדרגה 75/34. (נספח ב' לתצהיר חיון). על פי נספח לחוזה האמור, התובעת שהתה בחופשה ללא תשלום מיום 1.9.87 עד ליום 31.8.88. בהתאם, הנספח קובע שהחוזה התחדש מיום 1.9.88 עד ליום 31.8.89 (נספח ב' לתצהיר חיון). ביום 18.10.90 נחתם חוזה עבודה נוסף בין הצדדים שכותרתו "חוזה עבודה לעובדים עפ"י שעות" ולפיו התובעת הועסקה כעובדת בפרויקט במעמד של עובד זמני המועסק על פי חוזה עבודה מיוחד (נספח ג' לתצהיר חיון).
5.בשנת 1996 הוחלט במשרד החינוך על הפסקת הפרויקט במועצה, אולם המועצה החליטה להמשיכו תחת הכותרת "גן המדע". לשם כך, התקשרה המועצה עם נותן שירות עצמאי, מר גלעד לביא, אקדמאי המתמחה בפיתוח והעברה של תוכניות מדעיות, שקיבל על עצמו לנהל את הפרויקט. לביא הוא שהקים את המתקנים במבנה ובחצר "גן המדע" לצורך פעילותו, הוביל את הפרויקט, והוטל עליו בין היתר להגיש למועצה תוכנית עבודה שנתית. התובעת הייתה אחראית, בין היתר, על שיבוץ גני הילדים לפעילות בגן המדע, ולצורך כך עמדה בקשר עם אנשי הקשר הן בעירייה והן בגני הילדים עצמם. הפרויקט פעל מספר ימים בשבוע, כשילדי כל גני החובה וכיתות א'-ב' היו מבקרים במרכז מספר פעמיים במהלך השנה. הילדים הגיעו לפעילות ב"גן המדע" עם גננת הגן או המורה.
המועצה העמידה לרשות "גן המדע" מבנה ששימש בעבר גן ילדים עירוני. הפעילות תוקצבה על ידי המועצה, תשלומי רשות מהורים (תל"ן), ועל ידי המתנ"ס עצמו שנשא בעלות העסקת התובעת.
6.כפי העולה ממכתבה של מנהלת אגף החינוך במועצה מיום 27.8.96 למנהל המתנ"ס, ביום 26.8.96 נערכה פגישה בין מנהלת אגף החינוך במועצה, גזבר המועצה, ויו"ר המתנ"ס בנוגע לתנאי העסקת התובעת. במסגרתה הוסכם שמיום 1.1.96 התובעת תקבל משכורת "עפ"י דרוג 40 + גמול כפיים 10%".
לאורך כל תקופת העסקת התובעת, שכרה ותנאי העסקתה שולמו בפועל על ידי המתנ"ס, שהנפיק לה תלושי שכר, ביצע עבורה את ניכויי החובה לרשויות השונות וכן שילם עבור זכויותיה הסוציאליות כמעסיקה. בשנים 2009-2010 שכרם של עובדי המתנ"ס לרבות התובעת הועלה בשיעור 5% (נספחים ח' לתצהיר חיון). התובעת נהנתה מזכויות סוציאליות שכללו הפרשות לקרן פנסיה, לרבות מרכיבי שכר שאינם פנסיונים. כמו כן, המתנ"ס אימץ את ההסכם הקיבוצי בדבר תשלום מענק חד פעמי לעובדים עבור השנים 1999- 1998 (נספחים ד' – ה' לתצהיר חיון).