פלונים נ' אסיא תעשיות כימיות

עסקינן בשני תובעים שעבדו בנתבעת ופוטרו במסגרת פיטורי התייעלות וצמצום. שני התובעים מסתמכים בתביעתם על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון").

להלן נדון ראשית בנושאים המשותפים לשתי התביעות, ולאחר מכן נדון בנפרד בעניינו של כל תובע.

2.בתיק זה הוגשה בקשה מטעם התובעים למתן סעדים זמניים. לאחר קיום דיון בבקשה, אוחדו הסעד הזמני עם התיק העיקרי. בתיק התקיימה מסכת ראיות ולאחריה סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

למרבה הצער, התובע 2, מר ד.ה ז"ל, הלך לעולמו במהלך ניהול התיק. הדבר קרה לאחר שהמנוח העיד בבית הדין, ולפיכך התיק המשיך להתנהל. יש לציין כי בית הדין עשה מאמצים כבירים על מנת לנסות ולהביא את הצדדים למציאת פתרון בדרכי נועם, אולם הדבר לא הוביל למציאת פתרון כזה. בנסיבות אלה, בלית ברירה, יש לכתוב פסק דין זה, למרות הנסיבות הקשות.

טענות התובעים

3.לטענת התובעים, שניהם היו עובדים קבועים בנתבעת, שפוטרו בשנת 2017 במסגרת הליכי צמצום. פיטוריהם נערכו שלא כדין. שניהם ביצעו את המשימות שבתחום אחריותם לשביעות רצונם של הממונים, ואף מעבר לכך, והדבר בא לידי ביטוי בהערכות שנכתבו אודותיהם. הליכי פיטורים קולקטיביים אינם מוחרגים מהוראות חוק השוויון, והנתבעת הפרה את חובותיה בהתאם לחוק השוויון.

הנתבעת לא מסרה לארגון העובדים את המידע בדבר היותם של התובעים בעלי מוגבלות.

ההליך נערך בחוסר שקיפות ובניגוד לנדרש בחוק הסכמים קיבוציים, ולא הוצגה ראיה כי הדבר נעשה בהסכמת ארגון העובדים.

הנטל על הנתבעת הינו מוגבר, מאחר והמוגבלות של התובעים נגרמה עקב עבודתם בנתבעת. הנתבעת לא התייעצה עם איש מקצוע באשר להתאמות הנדרשות לגבי העסקת התובעים.

על הנתבעת מוטל הנטל להראות שהיא ביצעה מאמצים אקטיביים, כנים וישרים על מנת לאתר לתובעים תפקידים מתאימים, והנתבעת לא עמדה בנטל זה.

אף במסגרת הליכי צמצום, היתה חובה לשקול את מוגבלות התובעים ולהעדיפם על פני עובדים אחרים.

עולה למעשה, כי התובעים פוטרו תוך אפליה האסורה בחוק השוויון.