פילי נ' לנדאו ואח'

עניינה של התביעה בזכויות התובעת בעד תקופת העסקתה וסיומה.

ליבת המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים היא בשאלה, האם חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 חל על העסקתה של התובעת, עובדת משק בית ומטפלת, במתכונת של מגורים מלאים (Live In).

תשתית עובדתית

1. התובעת, אזרחית הפיליפינים, הועסקה אצל הנתבעים, החל מיום 22.10.2013 כעוזרת משק בית וכן מטפלת בילדי הנתבעים.

2.בתחילת העסקתה לא נחתם בין התובעת לבין הנתבעים הסכם. עם זאת, הוסכם בין הצדדים בעל פה (ע' 26 ש' 24-31), כי התובעת תשתכר שכר חודשי (אשר לגבי השכר ההתחלתי קיימת מחלוקת) וכי התובעת תקבל "דמי כיס" שבועיים בסך של 100 ₪. התובעת קיבלה חדר בביתם של הנתבעים, בקומה נפרדת, והוצאות האש"ל היו על חשבון הנתבעים.

3.בנוסף התובעת יכלה לעשות שימוש בחיבור לאינטרנט. במועד סיום העסקתה של התובעת, עמד שכרה החודשי על סך של 1,250$.

4.מדי חודש אוקטובר, קיבלה התובעת דמי הבראה.

5.ביתם של הנתבעים היה בן 3 קומות ומרתף, כלהלן: קומת המרתף הכילה את משרדו של הנתבע (להלן- צבי), חדר סאונה, חדר משחקים עבור הילדים וחדר אורחים; קומת הכניסה הכילה את הסלון, המטבח וחדר שירותים; הקומה השנייה הכילה את חדרי הילדים, וחדר שירותים ומקלחת, וכן את חדר ההורים אליו צמוד חדר שירותים ומקלחת נוספים; הקומה השלישית הכילה את חדרה של התובעת, חדר אמבטיה, טלויזיה בכבלים, מחשב עם אינטרנט. ביתם של הנתבעים הוקף בגינה בה, בין היתר, בריכה.

6.התובעת עבדה בימי ראשון עד שישי, כאשר ביום שישי לאחר סיום המטלות וארגון הבית הייתה יוצאת ליום חופשה, ושבה במוצאי השבת.

7.מדי בוקר נדרשה התובעת להתקין ארוחות בוקר לילדים הגדולים (יחזקאל ועמנואל), ולארגנם לבית הספר. לאחר שאלו יצאו לדרכם, נדרשה התובעת להכין את בני לגן הילדים ולהאכילו. התובעת נדרשה לבשל עבור הילדים – יחזקאל, עמנואל ובני.

8.על התובעת היה מוטל, בין היתר, לדאוג לניקיון הבית וסידורו, לכבס, לגהץ, ולהכין את ארוחת הצהריים בטרם ישובו הילדים מן המסגרות. כן, נדרשה התובעת להכין את בני בסוף היום לשינה.

9.מדי קיץ, היו הנתבעים נוסעים ביחד עם הילדים לחופשה ארוכה בחוץ לארץ, התובעת נותרה בזמן זה בביתם של הנתבעים. כמו כן, במהלך השנה היו נוסעים הנתבעים לחופשה ללא הילדים. בתקופות החגים היו הנתבעים נוסעים לבני משפחה אחרים, גם אז הייתה התובעת נשארת בביתם.

10.ביום 2.3.2018, יום שישי, יצאה התובעת את ביתם של הנתבעים, כהרגלה, כפי שעשתה מדי יום שישי. במוצאי שבת, משלא שבה התובעת לבית הנתבעים, כהרגלה, התנהלה בין התובעת לבין הנתבעת (להלן- אסתר) שיחה שאלו עיקרי הדברים בה (נ/4):

Esther: "Hi aida, I don’t know if you have a problem with your phone and I hope everything is allright with you as you don’t answer our phone calls. When you read this msg, give me a sign that u are fine!"

Aida :… sorry to tell you that but I don’t want to come back there…just wait for my replacement coz that what u want….

Esther: Very sad that u feel that u have to leave this way without saying normally goodbye

to us and the kids and specially benny…

Aida: as if u care? U don’t even bother to ask me if I want to continue working with you.

U just tell me that u have my replacement already…