סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
23305-01-15
21/07/2017
|
בפני השופטת:
יפית זלמנוביץ גיסין
|
- נגד - |
תובע:
אבירן בן ארבון עו"ד שחר אנושי
|
נתבעות:
1. טריאקי 2. מסעדת אירועים בע"מ 3. אינטליסאיט מסעדות בע"מ
עו"ד עמי בן ששון
|
פסק דין |
בפנינו תביעת התובע אשר טען כי הועסק אצל הנתבעות 2-1 משך תקופה רצופה אחת עד לסיום העסקתו. בגין תקופת העסקתו ונסיבות סיומה הגיש התובע תביעה זו שבפנינו.
עמדת התובע
1.התובע החל עבודתו אצל הנתבעת 1 בחודש יוני 2012 עד אשר בחודש דצמבר 2012, כך לגרסתו, "בוצעה החלפת בעלות "לכאורה" במסעדה המנוהלת על ידי הנתבעת 1, כך שבפועל התובע המשיך את עבודתו במסעדה, תחת אותם בעלים, באותה מתכונת, באותו המותג, אולם שם החברה שהנפיקה לו תלושי שכר השתנה" (ר' סעיף 10 לכתב התביעה).
2.אלא שהתברר לתובע, כי הנתבעת 2 לא שמרה על הותק שלו אף שמדובר היה, כך לטענתו, באותו מקום עבודה (ר' סעיף11 לכתב התביעה).
3.התובע טען, כי בחודש מאי 2013 קודם לתפקיד שף ראשי של המסעדה ובחודש נובמבר 2013 הודיע לו מנהל הנתבעת על סיום עבודתו אצלה, מבלי שנערך לו שימוע ומבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת (ר' סעיפים 16-15 לכתב התביעה).
4.עוד נטען על ידי התובע, כי מלבד 9 ימי חופשה שלקח במשך התקופה בה עבד אצל הנתבעות לא שולם לו פדיון יתרת ימי החופשה שצבר, כי הוא זכאי לדמי הבראה משהנתבעות לא ערכו עימו גמר חשבון, כי היה עליהן לשלם לו פיצויי פיטורים, כי לא ניתן לו הסכם עבודה בכתב/טופס הודעה לעובד ויש לחייב את הנתבעת בגין מחדלה זה ואף כי הנתבעות העבירו תשלומים בחסר לקופת הגמל.
גרסת הנתבעות
5.הנתבעות טענו, כי התובע נתפס בגניבה ועל כן "נעשה עימו חסד על מנת שלא לפגוע בסיכויי ההעסקה שלו בעתיד אצל צד ג' הוסכם כי יפסיק עבודתו מיוזמתו" (ר' סעיף 5 לכתב ההגנה). נקדים ונציין כי הנתבעות חזרו בהן מטענה זו במסגרת תצהיריהן ובדיון ההוכחות שהתקיים בפנינו.
6.הנתבעות טענו עוד, כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 משך שלושה חודשים עד לחודש ספטמבר 2012, כאשר העסק הידוע כמסעדת טריאקי נמכר לצד ג' על ידי הנתבעת 1 והתובע חדל לעבוד אצלה (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת