שולמן ואח׳ נ׳ מדינת ישראל - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

זהו פס"ד בתביעת שתי התובעות – גב' ענת שולמן וגב' רימה כהן  הטוענות להתעמרות והתנכלות פוגענית, ע"י עובד המשרד מר אריק שמילוביץ (להלן: מר שמילוביץ), כשע"פ הנטען – המדינה לא עשתה די על מנת להפסיק את ההתעמרות בהן, למרות תלונותיהן.

במקור הוגשה התביעה כנגד המדינה וכנגד מר שמילוביץ באופן אישי, אך בהתאם להודעות הצדדים, התביעה האישית כנגדו נדחתה ללא צו להוצאות (בפס"ד חלקי מיום 4/11/21 ).

התביעה הינה גם לסעד כספי וכן לסעד הצהרתי הקובע כי התנהלות הנתבעת כלפי התובעות עולה כדי התעמרות אסורה, וכן לסעד הצהרתי הקובע כי בהתנהלותה פגעה הנתבעת בשמן הטוב של התובעות.

בגין הפגיעה בהתעמרות ועוגמת הנפש מבקשות כל אחת 200,000 ₪ ובגין הפגיעה בשם הטוב ומוניטין המקצועי דורשות 100,000 ₪ לכל אחת. בנוסף, מבוקש צו כספי המחייב את הנתבעות בהוצאות התובעות.

במועד הדיון ישב נציג ציבור מר מימון אסולין כחלק מהמותב, ושמע את הדיון להוכחות. אלא שמר אסולין סיים את תפקידו בבית הדין כנציג ציבור, ואינו רשאי לחתום עוד על פסק הדין. לפיכך, ובהסכמת הצדדים, פס"ד זה ניתן בהרכב חסר.

הצדדים : התובעת 1  (להלן גם: גב' שולמן) - בעלת תואר ראשון ברוקחות ותואר שני בביולוגיה, ומועסקת בתפקידה (נכון למועד הגשת התביעה) מזה כ-9.5 שנים כמנהלת תחום גיהות תעסוקתית במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית (להלן – המינהל) בנתבעת, ואף זכתה לתעודת הצטיינות והוקרה.  התובעת 2  (להלן גם: גב' כהן) - מועסקת במעבדת גיהות ומנהל איכות בנתבעת מזה כ – 25 שנה והחל משנת 2012 הינה מנהלת המעבדה. אף היא זכתה במהלך עבודתה להערכה מקצועית גבוהה וקיבלה בעבר תעודת עובדת מצטיינת של המינהל. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, בזרוע העבודה אשר במשרד הכלכלה והתעשייה – הינו גוף ממשתי הפועל בין השאר, מכוח חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 ומכוח פקודת הבטיחות בעבודה, התש"ל -1970.

העדים בתיק:  מטעם התובעות העידו: התובעות בעצמן ומר אדוארד פאקר, סגן מנהל המעבדה הארצית (הסגן של גב' כהן).  מטעם הנתבעת העידו: גב' מיכל תא-שמע מנהלת אגף הון אנושי במשרד הכלכלה והתעשייה זרוע העבודה, וכן מר קובי שלם, מנהל תחום אתיקה (וכיום גם ממונה על המשמעת), במשרד הכלכלה והתעשייה זרוע העבודה, אשר היה זה שקיבל את התלונות מגב' כהן.

טענות התובעות בתמצית:

• כשנתיים וחצי לפני הגשת כתב התביעה, נכנס מר שמילוביץ לתפקידו כמנהלן הישיר של התובעות. עד כניסתו לתפקיד ומשך שנים רבות, שימשו התובעות בתפקידיהן לשביעות רצונם המלאה של מנהליהן ואף למעלה מכך.