סע"ש 22463-12-14

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים בגין שכר עבודה, פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים בסך כולל של 138,953 ₪, בגין תקופת עבודתו מחודש אפריל 2012 ועד לפיטוריו בחודש מרץ 2014. לטענתו, הועסק על ידי הנתבעת, חב' סקומי בע"מ, שנמצאת בבעלותו ובשליטתו הבלעדית של הנתבע, מר טל פטליז'אן , לטענתו הנתבע היה הבעלים היחידי והמנהל של הנתבעת שניהל את כל עסקיה בארץ ובחו"ל והנתבעת עוסקת "בקניית שטחים באינטרנט" והבאת משתמשים חדשים.

2.התובע טען שהוא נשכר כעובד החברה בחודש אפריל 2012 ותפקידו הוגדר על ידי הנתבע כסמנכ"ל בחברה וכאיש אמונו בישראל של הנתבע שהרבה לשהות בחו"ל. לטענתו במהלך שתי שנות ההתקשרות ביצע כל מה שנדרש על ידי הנתבע ובכלל זה בפתיחת חשבון בבנק הפועלים מהם שולמו חלק מהכספים לספקים ועובדי הנתבעת. התובע טען שבסוף חודש מרץ 2014 הודיע לו הנתבע בשיחת טלפון שהוא מפטרו לאלתר בגין אי סדרים כספים וחשד למעילה בכספים. באותו מעמד הוא נותק ממחשב החברה ולא שולמה לו משכורת חודש מרץ 2014 וחלף הודעה מוקדמת.

3.כחודש לאחר מכן, קיבל התובע התראה מב"כ הנתבע כשבמכתב זה הועלו טענות נגד התובע ובכלל זה נזקים שגרם לנתבע בסך של מאות אלפי דולרים. באותו מכתב נכתב לתובע שהועסק כקבלן עצמאי האמון על ניהול פעילות החברה בארץ. כתוצאה מאותה פניה נערכה פגישה בין ב"כ התובע לב"כ הנתבעים, אולם המגעים לא צלחו כאשר בין התובע לבין חברה בחו"ל בבעלות הנתבע מתנהלים הליכים משפטיים נוספים בערכאות אזרחיות.

4.הנתבעים בכתב ההגנה טענו שיש לסלק את התביעה על הסף בין היתר מאחר ואין סמכות בינלאומית לדון בה וכי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בעניין וממילא אין לבית הדין לעבודה סמכות כי לא היה בין התובע לנתבעים יחסי עובד – מעסיק, היה ביניהם לכל היותר יחסים של קבלן עצמאי, וגם אם היו יחסי עובד – מעסיק, התובע לא פוטר מעולם אלא החל לפעול עבור מתחרה שהעביר לו את כל המידע העסקי שצבר וקיבל מהנתבע. בכתב ההגנה טענו הנתבעים שהתובע גנב מהנתבע ומחב' אחרת שאינה רשומה בישראל בבעלות הנתבע כספים למעלה משניים וחצי מיליון ₪ והתביעה נועדה לנסות לרפות את ידי הנתבעים מלתבוע את הסכומים המגיעים להם.

5.התובע הגיש תצהיר בו חזר על טענות כתב התביעה והצהיר שבשנת 2012 כשלמד באוניברסיטת בן גוריון והתגורר בבאר שבע הכיר באמצעות חברים את הנתבע שלטענת התובע ניתן לאפיין את הנתבע כאדם רודף בצע וחמדן ויזם וחיפש כל הזמן אפשרויות כיצד להרוויח כספים בצורה מהירה וקלה, והוא ביקש מהתובע באפריל 2012 לעבוד תחתיו תמורת שכר בסיס של 30 ₪ לשעה ובונוסים על בסיס רווחים, כאשר תפקיד התובע היה לפעול ברשת האינטרנט, לקנות מדיה ולנהל קמפיינים. התובע טוען שהנתבע סיכם עמו ועם עובדים נוספים כי הם יקבלו את השכר תמורת חשבונית, ואכן התובע פתח תיק של עוסק פטור במע"מ והדפיס קבלות על שמו, כאשר כבר בחודש מאי 2012 הוציא קבלה ראשונה ע"ס 7,695 ₪ עבור חודש אפריל. לטענת התובע, הנתבע ביקש ממנו לשמש כאיש אמונו ולשאת בתואר סמנכ"ל מכירות בחב' סקומי.

6.התובע טען שלצורך תפעול החברה התבקש על ידי הנתבע בחודש ספטמבר 2012 לפתוח על שמו (של התובע) חשבון בנק, ובמשך תקופת ההתקשרות הנפיק חשבונית לנתבעת, כאשר השכר בסוף שנת 2012 עמד על 14,000 ₪ והגיע עד 20,500 ₪. התובע הצהיר שלצורך תפעול החברה התבקש על ידי הנתבע לטפל בכל הנושאים הכספיים, ובין היתר לשלם לעובדים אחרים, לחתום ולקבל כרטיסי אשראי לצורך ביצוע עסקאות, לאחר שבכל חשבון פרסום בפייסבוק נדרש כרטיס אשראי נפרד, והכרטיסים עצמם עדין נמצאים ברשותו. התובע הצהיר שהוא והנתבע התחברו מאוד ובילו יחדיו בחו"ל, נסעו לאירופה וארה"ב לצרכי בילוי ועבודה. הנתבעת הרוויחה כספים רבים ואף כאשר תזרים המזומנים היה חלש, העביר כספים שלו לחשבון החברה כדי שלא תחרוג ממסגרת האשראי שהוקצתה לה על ידי הבנק. לטענת התובע, לפתע ללא הודעה מוקדמת, הודיע לו הנתבע בשיחת טלפון בסוף חודש מרץ 2014 כי הוא מפטר אותו לאלתר כי גילה שקיימים אי סדרים כספיים וחשד למעילה. התובע טען שהוא זכאי לשכר חודש מרץ בסך של 20,500 ₪, דמי הודעה מוקדמת בסך של 20,500 ₪, פיצוים בסך של 41,000 ₪, הפרשות לפנסיה בסך של 26,223 ₪, 28 ימי חופשה בסך של 20,500 ₪, ו – 12 ימי הבראה בסך של 10,230 ₪.

7.הנתבע הגיש תצהיר בשמו ובשם הנתבעת בו טען שנתבעת היא אמנם חברה שהתאגדה בישראל אך לא הייתה פעילה מעולם והתובע תבע אותה רק כדי לקנות סמכות לבית המשפט בישראל, הוא עצמו מתגורר בארה"ב באופן קבוע ואיננו תושב ישראל, וההתקשרות של התובע הייתה עם חברה שהוקמה בסיישל בשם SAUCOMI MEDLA LTD שהנתבע פעל עבורה בייזום, כאשר הנתבע אישר שהשליטה וההנהלה בסקומי סיישל הייתה שלו באופן בלעדי וזו חברה שקשורה עם פרלינסרים רבים הנמצאים בכל מיני מקומות בעולם וגם עם פרילנסרים בארץ והייתה קשורה גם עם התובע, כאשר הרוב המוחלט של הכנסות החברה הם בחו"ל. בתצהירו הצהיר שמסוף שנת 2012 ניתק קשר עם הארץ ועל הפעילות שלו הייתה בינלאומית ביזום עם החב' בסיישל כאשר התובע ידע על אודות אותה חברה עמה היה בקשר מסחרי.

8.הנתבע הצהיר שבעבר עבד כעצמאי והקים את הנתבעת ביום 4.6.12 אך כשהבין שלא יוכל לקבל את הטבות המס שחשב, ביקש לבטל את הקמתה אף לפני שהוקמה, אך בכל זאת לא הצליח לעצור את הקמתה אך לא הייתה פעילה אפילו יום אחד, לא במע"מ, לא במס הכנסה ולא בכלל. רק כשקיבל שובר תשלום לתשלום האגרה, הבין שהחברה עדיין רשומה ופנה למשרד רו"ח שהפנו אותו למשרד עורכי הדין כדי לפרק את החברה בסוף שנת 2013. הנתבע הצהיר שהתובע היה מעורה בכל אותם הליכים שכאמור פתח הנתבע לפרק את הנתבעת מיד כשנודע לו שהיא עדיין רשומה. לתצהיר צורף אישור סגירה של הנתבעת במע"מ מיום 1.9.12. הטענה של הנתבע שהתובע היה עובד עצמאי שהתקשר עם חב' סקומי סיישל כשהייתה בבעלות ובניהול הנתבע, ולא התקשר עם הנתבעת כלל.

9.ביום 20.12.16 העידו הצדדים. התובע העיד על הפעילות שביצע, לטענתו, הנתבע הוא זה שאמר לו לפתוח תיק עצמאי ברשויות המס והעיד שהנתבע היה המעסיק שלו והוא היה הממונה עליו וממנו קיבל הוראות והכל נעשה בהוראותיו (עמ' 8, שורה 9). התובע אישר שידע שהנתבע פתח חברה בסיישל ושחלק מהפעילות של הנתבע נעשתה דרך חשבון הבנק של אותה חברה. התובע אישר שהלקוחות מולם עבד התבקשו להעביר כספים לחברה בסיישל (נ'1 וכן העדות בעמ' 9 לפרוטוקול). בעדותו העיד התובע שההתקשרות עם הנתבע הייתה 24 שעות ביממה והיו חודשים שבהם הוא עבד 300 שעות בחודש תוך כדי לימודיו ואפילו במהלך משמרות במד"א שם התנדב ובסוף החודש היה מסכם את השעות ושולח לנתבע, שסמך על דיווחיו. התובע אישר שהוא מכיר את המושג פרילנסר ובמסגרת ההתקשרות שלו שילם לבקשתו של הנתבע לפרילנסרים אחרים מחשבון הבנק בבנק הפועלים שהיה שייך לחב' סקומי סיישל. התובע אישר שהחברה התקשרה עם פרילנסרים רבים. בהמשך עדותו אישר התובע שלפני ההתקשרות עם הנתבע עבד בבית החולים סורוקה במשרת סטודנט והשתכר ב– 500 ₪ לחודש ובהתקשרות עם הנתבעת החל להנפיק חשבוניות בסך של אלפי ₪ בחודש, וחזר על גרסתו שהנתבע פיטר אותו מבלי לשלם לו זכויות סוציאליות.