סע"ש 21954-09-13 וייסברג נ' קרל ברג רשתות בע"מ

1.התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת שעניינה פיצויים שונים מחמת אפלייה בשל דת שנפלה בפיטוריה.

הנתבעת הינה חברה אשר מפעילה רשת מעדניות בפריסה ארצית וביניהן גם בבאר שבע.

התובעת ילידת 1970, בת לאב יהודי ולאם לא יהודיה ועל כן נחשבת כלא יהודיה על פי ההלכה היהודית. התובעת עבדה בסניף הנתבעת בבאר שבע, החל מ- 1.2.2011 כמוכרת ועובדת במעדניה.

2.במהלך חודש דצמבר 2012 הודיע מנהל הסניף בו עבדה התובעת, לכלל העובדים, כי הסניף יעבוד בשבתות במתכונת ניסיונית וכי העובדים הלא יהודים יעבדו בשבת. הסניף פעל בחודשים הבאים עד פברואר 2013, שבמהלכם התובעת עבדה בשבת אך לקראת סוף פברואר 2013 הודיעה כי אינה מעוניינת לעבוד בשבת.

3.לקראת סוף פברואר 2013 הודיע מנהל הסניף לתובעת כי בשל צמצומים, היא תפוטר. התובעת סיימה לעבוד אצל הנתבעת ביום 10.3.2013.

4.טענות התובעת

התובעת טוענת כי הוכיחה את אפלייתה מחמת דת.

התובעת אינה יהודיה ובשל כך נדרשה לעבוד בשבתות שעה שיום שבת הוא יום המנוחה השבועי שלה.

הנתבעת לא הוכיחה את קיומם של צמצומים. הנתבעת הביאה שני מכתבי פיטורים של עובדים נוספים, אך לא הציגה דו"ח מצבת העובדים לפני ואחרי פיטורי התובעת, לא הציגה את כל מכתבי הפיטורים; כמו כן, הנתבעת לא הראתה מדוע דווקא התובעת היתה זו שצריך היה לפטר. גם לא הוכח כי התובעת הסכימה לפיטוריה.

העדים שהובאו מטעם הנתבעת לא ידעו מדוע התובעת פוטרה, שכן היתה זו הנהלת הנתבעת שהחליטה על כך.

אין חולק שהתובעת היתה עובדת טובה, ומשום שלא הובאה כל סיבה מניחה את הדעת בקשר למניעי פיטוריה, מתבקשת המסקנה כי פיטוריה נעשו בקשר לסירובה לעבוד בשבת.

5.התובעת עותרת לתשלום פיצוי בשל האפלייה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשנ"ח – 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות), בסך 75,000 ש"ח; לתובעת לא נערך שימוע כדין, היא לא קיבלה מכתב הזמנה לשימוע, הפרוטוקול שנכתב לא משקף את השיחה שהתקיימה. על כן עתרה לתשלום סכום המהווה שלוש משכורות – 12,034 ש"ח. עוד עתרה התובעת לתשלום הפרשי הודעה מוקדמת בסך 802 ש"ח ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ש"ח.