סע"ש 21668-08-14

בפנינו תביעתה של הגב' ליאת כהן, עו"ד במקצועה (להלן – "התובעת") להכרה במעמדה כעובדת שכירה במשרד עורכי הדין של מר ---(להלן: "הנתבע") וחיוב הנתבע בתשלום זכויותיה הסוציאליות כעובדת. התובעת עתרה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות ,פיצוי בגין עגמת נפש ותשלום בגין זכויות נוספות עקב תקופת עבודתה וסיומה.

העובדות בתמצית-

הנתבע הינו עו"ד ובעליו של משרד עו"ד העוסק בעיקר בתחום המקרקעין. התובעת שימשה כעורכת דין במשרדו של הנתבע מיום 1.1.07 ועד ליום 11.5.14.

ההתקשרות בין התובעת לנתבע נעשתה בדרך של מתן שירותים במסגרתה שילם הנתבע לתובעת את התמורה החודשית כנגד חשבוניות מס אשר הגישה התובעת לנתבע מדי חודש. התמורה חושבה על פי שעות עבודתה של התובעת, במכפלת התמורה השעתית שסוכמה בין הצדדים, בצירוף מע"מ, הכנסה אשר השתנתה מדי חודש. התובעת דיווחה על נוכחותה במשרד הנתבע באמצעות הדפסת כרטיס נוכחות ולעיתיים דיווחה גם על שעות עבודה מהבית.

התמורה השעתית אשר שולמה לתובעת הועלתה מעת לעת מ – 40 ₪ במועד תחילת ההתקשרות ועד ל – 61 ₪ במועד סיומה. ככל שהתובעת הכינה כתבי טענות והשתתפה

לגרסת הנתבע בחודש 3/04 כינס את עובדי המשרד, ובכלל זה את התובעת לשיחה אשר נסובה על אודות ירידה בתפוקת העבודה במשרד. מנגד טענה התובעת כי כינוס העובדים נערך בחודש 4/04 .

לאחר שיחה זו ובעקבותיה, פנתה התובעת אל הנתבע במכתב, נספח ב' 1 לכתב התביעה, באמצעותו הביעה התובעת את מורת רוחה מהדברים אשר נאמרו בשיחה.