איילת ג'ייקובס נ' מוסדות קשר ואח'

פתח דבר

הצדדים 

1. הנתבעת 1, עמותת מוסדות קשר, היא עמותה העוסקת בשיקום נוער בסיכון המגיע לישראל מחו"ל. בכלל זה מפעילה העמותה ישיבה בירושלים בשם "גבורת יצחק" שם גם שוכנים משרדי העמותה (להלן: העמותה או עמותת קשר).

2. הנתבע 2, הרב מיכאל אהרון שון, הוא ממייסדי עמותת קשר ומשמש כיושב ראש הוועד המנהל שלה (להלן: הרב שון).

3. הנתבעת 3, הגב' מרים שון, היא רעייתו של הרב שון ומנהלת אדמיניסטרטיבית בעמותת פתח בירושלים, היא הנתבעת 5. עמותת פתח עוסקת בטיפול בילדים עם ליקויי למידה ומטרתה ליתן לילדים אלה כלים להשתלב ולנהל אורח חיים דתי נורמטיבי לרבות השתלבות במערכת החינוך הדתית (נספח א/2 לכתב התביעה).

4. הנתבע 4, מר ברוך דוד סיימון, הוא חתנם של הרב שון והגב' שון ועובד עמותת קשר. מר סיימון הפעיל בתקופה הרלוונטית מחנה קיץ לילדים בשם 'אדירים' (Camp Adirim).

5. התובעת, הגב' איילת ג'ייקובס, הועסקה כעובדת מנהלית בעמותת קשר ועל פי טענתה גם על ידי יתר הנתבעים במשותף, זאת מקיץ 2006 ועד ליום 30.6.2013 עת הסתיימו יחסי העבודה בנסיבות השנויות בין הצדדים במחלוקת.

6. בכתב התביעה עתרה התובעת לתשלום פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הלנתם; תמורת הודעה מוקדמת; פיצוי בגין אופן הפיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע; פדיון דמי הבראה; פדיון דמי חופשה; פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, פיצויי הלנת שכר ופיצויים סטטוטוריים בגין אי מתן הודעה לעובד ובגין אי מתן תלושי שכר ומסירת תלושי שכר בהם לא נכללים כל פרטי השכר כנדרש בחוק. הנתבעת 1 מצדה הגישה תביעה שכנגד בגין נזקים שהסבה לה לטענתה התובעת בהתפטרותה ובסירובה לחפוף את מחליפתה. כמו גם החזר שכר ששילמה לה לטענתה ביתר, עת נעדרה מעבודתה שלא מטעמים מוצדקים.

7. התובעת העידה לעצמה. מטעם הנתבעים העידו הרב שון, גב' שון, מר סיימון והרב נחמיה מלינוביץ מי ששימש כרב בישיבת גבורת יצחק משנת 2007 ועד לשנת 2014. הצדדים סיכומו טענותיהם בכתב.

גדרי המחלוקת והלך הדיון

8. לצערנו ועל אף המלצתנו לא באו הצדדים לכדי הסכמה בדבר צמצום יריעת המחלוקת. אשר על כן, אין מנוס מהכרעה בכל אחד מראשי התביעה והתביעה שכנגד. נפתח אפוא במעט עובדות רקע. משם נפנה אל שאלת זיהוי המעסיק ואחר כך נדון בנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים. או אז נדון בכל אחת מהזכויות הסוציאליות להן עתרה התובעת ובשאלת הפיצויים הסטטוטוריים לרבות פיצויי ההלנה. לבסוף נדון ונכריע בתביעה שכנגד. זאת תוך שנסקור את טענות הצדדים בכל אחת מהסוגיות.

רקע עובדתי

9. דומה שמרבית העובדות הצריכות לעניין הובאו כבר בפתח הדברים אולם נוסיף עליהן, בקצרה, גם את אלה שיפורטו מטה.

10. בכתב התביעה (סעיף 9) טענה התובעת, כי החלה את עבודתה בעמותת קשר ביום 1.8.2006. כך גם מופיע בכל תלושי שכרה ובאישורה של העמותה למוסד לביטוח לאומי (נספח ו' לכתב התביעה), במסגרת תביעתה לדמי אבטלה. בתצהיר עדותה הראשית ובעדותה בפנינו טענה התובעת, כי החלה את עבודתה בעמותה כבר ביום 15.7.2006 אך הדבר לא נתמך בראייה אובייקטיבית כלשהי ודומה שבסיכומיה חזרה לטענתה המקורית (סעיף 4), אם כי בד בבד טענה גם לגרסתה הנוספת (סעיף 5). מכל מקום נאמר כבר כאן, כי מעדיפים אנו את גרסתה הראשונית של התובעת שכאמור נתמכת בראיות נוספות וקובעים, כי התובעת החלה עבודתה בעמותת קשר ביום 1.8.2006.

11. יום עבודתה האחרון של התובעת בעמותה, ועל כך הצדדים לא חולקים, היה יום 30.6.2013.

12. התובעת התקבלה לעבודה בעמותה לאחר ראיון שקיים עמה מי שהיה מנהל הישיבה וניהל בשעתו את העמותה ולמצער, סייע לרב שון בעניין זה, מר יהונתן קסלר (עמ' 2, שורות 19 – 22 ועמ' 16, שורות 29-32). תנאי העבודה סוכמו בעל-פה ולא הועלו על הכתב לאורך כל תקופת העבודה. עם זאת הצדדים מסכימים, כי השכר שסוכם ביניהם סוכם בערכי נטו. לנפקות שמיחסים הצדדים לעובדה זו נחזור בהמשך הדברים.

13. התובעת הייתה לעובדת חודשית. שעות עבודתה וימי נוכחותה בעבודה או היעדרותה ממנה לא תועדו בשעון נוכחות או בכל פנקס אחר. שכרה של התובעת עלה במהלך שנות עבודתה ובסוף תקופת העבודה עמד על 7,203 ₪ ברוטו (שהם 7,000 ₪ נטו).

14. התמונה המצטיירת מן הראיות היא, כי הרב שון היה הממונה על התובעת, אולם הוא שהה בחו"ל באופן תדיר לרגלי תפקידו בעמותה ובעמותת 'ידידי קשר האמריקאים', שהיא זו שגם נושאת בשכרו (עמ' 16, שורות 9 – 11).