סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
|
1747-09-13
17/08/2014
|
בפני השופט:
שמואל טננבוים-סגן נשיאה
|
- נגד - |
תובע:
דניאל זנבר
|
הנתבעים:
1. עקיבא זן-בר 2. יששכר זן-בר
עו"ד גיל סיזר
|
פסק דין |
1.בפנינו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
2.התביעה עניינה תשלום שכר עבודה למשיב- התובע בהליך העיקרי, בגין עבודתו בשלושה עסקים משפחתיים: (א) חנות הטבע "שרות מזון טבעי" (ב) הגן הטבעי- עבודת גידולי שדה (ג) ובמסגרייה- מפעל כלי עבודה בסירקין.
3.התביעה הוגשה כנגד שני אחיו של התובע.
4.מיד לאחר הגשת כתב התביעה, הוגשה בקשת המבקשים – הנתבעים לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
5.ההלכה הפסוקה לעניין סילוק תובענות על הסף בבתי הדין לעבודה, מורה על כך שסילוק על הסף ייעשה במשורה ובמקרים חריגים ונדירים (בר"ע 17518-01-11 א.ד. בן פרטס בע"מ – ענת שמעוני (21.02.2011)). אלא שבענייננו מצאנו כי אכן מתקיים החריג שבגינו יש לדחות חלק מהתביעה על הסף, שהרי גם אם יוכיח התובע את כל טענותיו – לא תתקבל תביעתו, לאור ההתיישנות רבת השנים, כפי שיובהר בהמשך.
6.בפתח הדברים יוער כי כתב התביעה כמו גם כתבי הטענות הנוספים שהוגשו מטעמו של התובע והנספחים להם, מכילים מלל רב ופרטים רבים אשר הועלו על הכתב בערבוביה ובחוסר סדר כשמחד רבים מהם כלל אינם רלוונטיים להליך ומאידך מידע מהותי כגון מועדים ותקופות עבודה נעדרים מהם.
7.כבר נפסק כי תכליתו של מוסד ההתיישנות הינה ליצור איזון בין זכותו של התובע למימוש זכויותיו באמצעות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע שלא להיות חשוף לעד לתביעות ולסיכון הכרוך בהן (ע"ע 533/09 עופרה אילן – שירותי בריאות כללית (15.06.2011)). לזאת יש להוסיף האינטרס הציבורי לכך שבתי המשפט לא ישחיתו את זמנם בטיפול בתביעות "שחלף זמנן" (ע"ע 393/05 זוהיר טהה – מקיאס בע"מ, (10.1.2005)).
8.חוק ההתיישנות וכן הוראות התיישנות ספציפיות, אשר מצויות בחוקי העבודה, מהווים את המסגרת הנורמטיבית לאיזון האמור. בפסיקה נקבע כי ככלל, יש לפרש את הוראות ההתיישנות בצמצום, וזאת על מנת לאפשר גישה לערכאות ובהתאם לתכלית החוק (ע"ע 57/10 שאהר נאסר - דשא איכות הסביבה בע"מ (04.10.2011)).
9.סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע את הנורמה המנחה, לפיה התיישנות תחול על תובענה בתוך שבע שנים. סעיף 6 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות "מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". במקרה דנן, לטענת התובע, העילה הינה זכאות לשכר עבודה, אשר נולדה עם סיום יחסי העבודה. התובע לא העלה בתגובתו כל טענה הנסמכת על החריגים המצויים בחוק ההתיישנות אשר בכוחם לעצור את "מירוץ ההתיישנות". יתרה מכך, בכתב התשובה הוסיף וציין, כי הסיבה להתיישנות היא כי לאורך השנים האמין להבטחות הנתבעים שיפרעו את חובם באמצעות העברת רכוש ולכן עיכב את פתיחת ההליכים נגדם, וכי ניסה לפתור את הסכסוך המשפחתי בתוך המשפחה – בכל אלה אין די בכדי לעצור את "מירוץ ההתיישנות".