1.לפנינו מונחת תביעתו של מר מיכאל חיון (להלן: "התובע"), בה הוא דורש את השבתו לעבודה בנתבעת (להלן: "הרכבת" ו/או "הנתבעת"), פיצוי בגין עוגמת נפש ותשלום שכרו מתום תקופת אובדן כושר עבודתו המלא ועד השבתו לעבודה.
על קצה המזלג נציין, כי התובע עותר להשבתו לעבודה ברכבת על סמך התחייבות הרכבת מיום 30.12.2009. להלן נוסח התחייבות הרכבת:
"הנדון: פרישתך מעבודה ברכבת ישראל בע"מ
בהמשך להסכם אשר נחתם היום בין חברת רכבת ישראל בע"מ לבינך, על פיו תפרוש מעבודתך בחברת רכבת ישראל, הריני להעלות על הכתב תוכן ההסכמה שגובשה עמך על פיה:
1.מוסכם, כי הרקע להחלטתך לסיים את עבודתך ברכבת הינה על רקע כתב אישום שהוגש נגדך לבית משפט השלום ברמלה (ת.פ 7616-11-09).
2.בנסיבות אלה, הריני לאשר, כי מוסכם, כי היה ובעתיד תזוכה מן האישומים המיוחסים לך, או תורשע בעבירה שאין עמה קלון, אתה תהיה זכאי לשוב לעבודתך ברכבת, בתנאי שכר כפי שהיו ערב פתיחת חקירת המשטרה נגדך בגין התיק האמור ובוותק שנצבר לך עד למועד סיום עבודתך. הכול, כפוף לאמור להלן..." [ההדגשה לא במקור].
הרקע לתביעה והעובדות הצריכות לעניין
2.התובע החל עבודתו ברכבת ביום 16.10.94 כעובד ארעי ומיום 1.8.97 ועד 31.12.09 המשיך כעובד קבוע. ביום 1.1.99 מונה התובע כממלא מקום מנהל תחנה במשמרת בחטיבת מטענים (מינוי זמני), וביום 1.4.01 מונה לתפקיד במינוי קבוע. בד בבד עם עבודתו, בחודש מרץ 1998 נבחר לראשונה כחבר ועד העובדים במרחב דרום והחל מיום 16.1.01 שימש כיו"ר ועד העובדים וכסגנו של מי שהיה אז יו"ר ועד העובדים הארצי ברכבת, מר שאול עוקיש.
הרכבת הינה גוף סטטוטורי שהוקם על פי חוק. בחודש יולי 2013, מכוח תיקון 11 לחוק רשות הנמלים והרכבות, התשס"ג-2002, החלה הרכבת לפעול כחברה ממשלתית, שמלוא מניותיה מוחזקות בידי המדינה ואשר נסמכת על תקציביה.
3.בשנת 2008 התנהלה נגד התובע ועובדים נוספים חקירה סמויה של יחידת ההונאה של משטרת ישראל, בסיומה נעצר התובע. לאחר מספר ימים שוחרר התובע בתנאים מגבילים וניתן כנגדו צו הרחקה ממשרדי ומתקני הרכבת לצורך השלמת החקירה. צו הרחקה זה הוארך עד ליום 18.3.09. ביום 19.3.09 שב התובע לעבודה סדירה ושובץ כמרכז פעילות המטענים במגרש העריכה. עם חזרתו לעבודה, הודיעה לו הרכבת כי החליטה לעכב את ההליך המשמעתי עד לסיום חקירת משטרת ישראל. במקביל, חדל התובע מפעילותו בוועד העובדים.
4.ביום 3.11.09 הוגש נגד התובע כתב אישום בת.פ. 7616-11-09 בגין עבירה של לקיחת שוחד בשלושה אירועים שונים. על רקע כתב האישום, סוכם כי התובע יפרוש מעבודתו וביום 30.12.09 נחתם הסכם הפרישה. בהתאם לסיכום, התחייבה הרכבת, כאמור, במכתב מאותו יום, כי ככל שיזוכה התובע מהאישומים המיוחסים לו או יורשע בעבירה שאין עמה קלון - יהיה זכאי לשוב לעבודתו באותם תנאי שכר של יום הפרישה ובוותק שנצבר לו עד לסיום עבודתו, תוך השבת הסכומים ששולמו לו במסגרת הסכם הפרישה (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בגובה 4%) (להלן: "מכתב ההתחייבות").
5.ביום 15.12.11 הורשע התובע על פי הודאתו (לאחר הליך גישור) בעבירה של לקיחת שוחד. בית המשפט שנתן את פסק הדין שתק לעניין שאלת הקלון. ביום 3.4.12 ניתן גזר דינו של התובע, לפיו הוטלו עליו 6 חודשי מאסר שירוצו במסגרת עבודות שירות, קנס כספי ומאסר על תנאי. התובע ריצה עבודות שירות מיום 15.5.12 ועד ליום 9.1.13.
6.ביום 1.7.12 ביקש התובע לשוב לעבודתו. ביום 31.7.12, לאחר קבלת חוות דעת משפטית ודיון בהנהלה, השיבה הרכבת כי הואיל והתובע הורשע בעבירה שיש עמה קלון - אין הוא זכאי לשוב לעבודתו.
עם קבלת תשובתה זו של הרכבת, פנה התובע לשר התחבורה מר ישראל כץ וליו"ר הסתדרות העובדים (שהפנה אותו ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מר אבי ניסנקורן). ההסתדרות, בשם התובע, ניהלה מגעים עם הרכבת לעניין חזרת התובע לעבודתו בהתאם להתחייבות ומשאלו לא צלחו - פנה התובע לעו"ד ליאור כהן (להלן: "עו"ד כהן").
7.מיולי 2013 פנה עו"ד כהן למחלקה המשפטית ברכבת מספר פעמים. ביום 23.10.13 השיבה הרכבת לפנייתו זו לראשונה וטענה ש"התובע אינו יכול לשוב לעבודתו מאחר והיא סבורה כי בעבירת השוחד בגינה הורשע, יש משום קלון". בנוסף, עדכנה כי האפשרות להביא את נושא הקלון בפני בית המשפט שהרשיע את התובע הועברה לטיפול פרקליטות מחוז תל אביב - פלילי (אוקטובר 2013).
טענות התובע
8.התובע טוען שמספר חודשים לאחר חזרתו לעבודה (במרץ 2009), מנכ"ל הרכבת דאז, מר חאקי הראל (להלן: "מר הראל"), ביקש ממנו לסייע בפתרון מחלוקת שנתגלעה בין עובדי הרכבת להנהלה בנושא הסכם עבודה - זאת על אף שאותה שעה לא שימש כנציג בוועד. לאחר בקשות חוזרות ונשנות, סייע התובע בפתרון המחלוקות והתקיים טקס חתימת הסכם. לגישתו, עובדה זו מלמדת על הלך הרוח כלפיו בתקופת החקירה שהתנהלה נגדו.
9.ההתחייבות ניתנה כאשר כתב האישום עמד בפני הרכבת וזו והייתה מודעת היטב לתוכן האישומים ושהעבירה בה מדובר היא לקיחת שוחד. בכל זאת, בחרה הרכבת לחתום על ההתחייבות בנוסחה זה. על כן, לטענת התובע, מנועה הרכבת מלטעון כעת כי עבירה של שוחד הינה עבירה שיש עמה קלון באופן אוטומטי.