-
, על יסוד כל החומר שבתיק, במותב החדש; נציג הציבור מר נפתלי פאר מונה במקומו, הוחלט להמשיך ולתת פסק-דין מבלי לשמוע מחדש את הראיות, ולהלן תובא הכרעתנו.
-
עניינה של תובענה זו בשאלה - האם זכאי התובע, מר רומן מישייב (להלן: התובע), לזכויות שונות מתחום משפט העבודה - הפרשי שכר (תוספות וותק ודרגה, גמול שעות נוספות בעבודות לילה ובחג והחזר ניכוי בשל הפסקות), השלמת הפרש דמי חופשה והפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים, וכן פיצוי על אי קיום שימוע לפני פיטורים ועוד פיצוי, עקב אי פירוט מספיק בתלושי השכר, באופן שקיפח אותו - לדעתו - בהנחה במיסוי, וכן החזר הוצאות נסיעה, שהופחתו בשוטף; הכל - בגין תקופת העבודה, לרבות נסיבות הפסקתה, בשירות הנתבעת, מאפית דוידוביץ' ובניו בע"מ (להלן: הנתבעת ו/או המאפיה).
-
בתחילת הדרך תבע התובע גם תשלומים בגין החזר "דמי טיפול" ו-"פיצויי הלנת שכר" - שני רכיבים אלה נמחקו, בהסכמה, בשלב הדיון המוקדם;
ותשלומים שנתבעו עבור "חגים" - כבר שולמו לתובע בעקבות הגשת התביעה. מובן, כי אלה אינם דורשים עוד דיון.
-
שאלה שעמדה במרכז המחלוקת בין הצדדים, ומשפיעה על אופן חישוב חלק מהזכויות הנתבעות, היא - האם יש להחיל על יחסי העבודה הוראות שנקבעו בהסכמים שנחתמו בשנת 1989 ובשנות ה-90, בין ההסתדרות הכללית לבין עמותת איגוד האופים (להלן: העמותה או איגוד האופים). קיבלנו את עמדת התובע, שמדובר בהסכמים קיבוציים, ובהתאם - התקבל חלק מתביעתו, אך, חלק אחר נדחה; חבל שלא השכילו לסיים המחלוקת, בתחילת הדרך, כפי שהוצע.
-
עוד נציין, שביום 26.10.16 יצא בית-הדין עם הצדדים ובאות-כוחם לביקור במאפייה ובעקבותיו לא היו להן בקשות ספציפיות [עמ' 38, ש' 2].
משכך - לא היה מקום שבאת-כח התובע תביא בראשית סיכומיה "הערות מספר על הביקור בנתבעת" ותשתף אותנו, בשלב מאוחר זה, "בתובנה אחת" שלה [עמ' 3 לסיכומיה, למעלה]; מטבע הדברים, לא נתייחס לנושא בפסק-הדין.
-
רכיב נוסף, אשר מתחילת הדרך היה ספק אם קיימת עילת תביעה בגינו - עניינו בטענות התובע בדבר "פיצוי", המגיע לו מהנתבעת, על "אובדן זכות" להנחה בתשלום מס-הכנסה, אותו כימת בכתב-התביעה בסך 32,934 ₪ [סע' 8(10), שם]; ובמהלך המשפט ביקשה ב"כ התובע, שוב ושוב, ארכה להמצאת עמדתה בנדון, בהתבסס על פניות לפקיד השומה ועיכוב במתן תשובה מצידו.