סע"ש 14521-06-17 שמואל נ' עיריית אשקלון ואח'

1.מונחת בפניי בקשת התובע לפסול עצמי מלשבת לדון בתיק זה, מחמת חשש ממשי לניהול המשפט במשוא פנים ובנקיטת עמדה חד צדדית לטובת המדינה ונגד התובע, ובתוך כך קבלת החלטות כנגד התובע, על מנת להניאו מהתובענה ועתירתו כנגד ועדת השירות לעיריות – היא המדינה.

2.התובע טוען כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 20.6.2017 בבקשת התובע לסעד זמני ובנוכחות הצדדים, בית הדין פתח בדברים קשים כנגד התובע וקבע באופן חד צדדי כי יש לדחות את העתירה נגד המדינה, תקף את התובע באמצעות בא כוחו, על מנת להניא את התובע מהמשך עתירתו נגד המדינה.

3.אליבא דתובע, השופט כבר החליט עוד טרם הוגש כתב התביעה וטרם הוגשו כתבי ההגנה ותצהירי עדות ראשית – לדחות את התובענה כנגד המדינה והמלצתו, כפי שפורטה בפרוטוקול מיום 20.6.2017 הינה ראיה לכך.

עוד טען התובע, כי בשתי החלטות התיר בית הדין לעיריית אשקלון אורכה להגשת כתב הגנה, מבלי לבקש את תגובת התובע לכך, וזאת בשים לב להחלטה קודמת ובה נקבע כי לא תינתן אורכה נוספת לעירייה להגשת כתב הגנה.

אליבא דתובע, "הקש ששבר את גב הגמל" והביא את התובע למסקנה כי בית הדין נוהג במשוא פנים בניהול המשפט, היא החלטתו מיום 23.10.2017 לפיה המדינה לא תגיש תצהירים מטעמה ותישלל מהתובע הזכות הבסיסית לחקור את עדיה בדבר החלטת ועדת השירות, סמכויותיה והתנהלותה, תוך הפלית התובע ופגיעה קשה ולא מידתית בזכויותיו, וחוסר התחשבות בנסיבות העניין שלפנינו. זאת תוך שימת דגש לכך שכתב התביעה רצוף בטענות כנגד ועדת השירות כי נהגה בתובע במשוא פנים והפלתה אותו לרעה ביחס לטיפולה בניגוד העניינים שבין מנכ"ל העירייה לבני משפחתו, העובדים בעירייה וכו'.

4.בתגובת הנתבעת 1 נטען כי על רקע ההליכים שהתקיימו עד כה בעניינו של התובע, המדינה סבורה כי דינה של הבקשה להידחות. בהחלטת בית הדין מיום 7.6.2017 הוחלט כי נוכח נימוקי הבקשה ונוכח כך שהדיון במליאת המועצה קבוע לאותו יום, וכן לאור פסק דינו של כב' השופט פרנקל בהליך הקודם בעניינו של התובע, הינו מוצא לנכון ליתן צו מניעה זמני כמבוקש עד לדיון במעמד הצדדים שנקבע יום למחרת, 8.6.2017. במסגרת הדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 20.6.2017 הציע בית הדין לאחד את הדיון בבקשה לסעד זמני עם התביעה העיקרית (שטרם הוגשה אז) ולקבוע את התיק להוכחות במועד קרוב, בחודש אוקטובר 2017.

הנתבעת 1 סבורה כי לא עולה במקרה זה כל חשש למשוא פנים, כאשר בית הדין סבר כי אין טעמים ממשיים למתן סעד זמני – היינו זכות לכאורה, ובכלל זה, התובע קיבל זכות טיעון בפני ועדת השירות הדנה בעניינו, ומשהעירייה פעלה בהתאם לפסק דינו של כב' השופט פרנקל, והסכימה לערוך שימוע ככל שבפי התובע טענות ביחס לפגיעה בשכרו/דרגתו, כמו כן התייחס בית הדין בהחלטתו לסיכויי התביעה הנמוכים, ואין בגילוי דעתו משום משוא פנים.

במהלך הדיון ביום 20.6.2017, לאחר ששמעו הצדדים את המלצת בית הדין, הסכימו לקבל את המתווה לפיו הסעד הזמני יאוחד עם התביעה שתוגש תוך שבעה ימים, כמו כן נקבע כי העירייה תקיים שימוע לתובע כמפורט במכתבה מיום 6.6.2017 בפני מנהלת אגף משאבי אנוש, בקשר לטענות התובע לפגיעה בדרגתו ובשכרו.