סמכות לדון בתביעות האישה – דיון במועדים שבחוק המהו''ת

לפנינו נדון של סמכות ביה"ד לדון בתביעות שהגישה האישה לביה"ד ביום 5/2/2019.

רקע ועובדות

האישה פתחה תיק יישוב סכסוך בביה"ד ביום 22/11/2018. ביום 22/1/2019 פתחה תיקי שלום בית, מורד, כתובה, מזונות אישה וילדים ומשמורת והסדרי שהות. לאחר מכן, ביום 5/2/2019, פתחה תיקי גירושין ורכוש.

האיש פתח תיק פירוק שיתוף ומשמורת בביהמ"ש ביום 28/1/2019.

התקיים דיון ביום ז' באדר א התשע"ט (12/02/2019). האיש טוען שהסמכות בעניין הרכוש והמשמורת נתונה לביהמ"ש, ואילו האישה טענה שהסמכות נתונה לביה"ד.

ביה"ד כתב החלטה באותו יום שהצדדים ישלחו סיכומים בעניין הסמכות.

הצדדים שלחו את סיכומיהם.

דיון והכרעה

לאחר העיון בסיכומים ובחומר שבתיק מחליט ביה"ד כדלהלן:

• א. האיש טען שכבר פתח תיקים לפירוק שיתוף ולמשמורת בביהמ"ש בדצמבר 2018. ביהמ"ש מחק את תביעותיו היות שבאותה עת התנהל הליך יישוב סכסוך בביה"ד הרבני. האיש טוען שמחיקת התיקים לא נעשתה כדין, והוא אף הגיש על כך ערעור לביהמ"ש המחוזי.

ביה"ד לא יתייחס לטענה זו של האיש, כרגע יש החלטה של ביהמ"ש למחוק את תביעותיו, ולכן תביעותיו מדצמבר הן כמי שאינן. כהערת אגב, ביה"ד עיין בטענות שבכתב הערעור שהגיש האיש ולא מצא בהן ממש, ולכן ביה"ד אינו רואה צורך לעכב את מתן ההחלטה עד שביהמ"ש המחוזי ידון בערעור.

• ב. האיש טוען שהאישה הגישה בקשה לביהמ"ש למחוק את תביעות האיש שהוגשו ביום 28/1/2019, ואם כן היא ביקשה שביהמ"ש יכריע בעניין הסמכות ולא ביה"ד, ולכן יש להמתין להחלטת ביהמ"ש.

טענה זו אין בה ממש, הן מפני שכעת יש תביעות שתלויות ועומדות בביה"ד ויש להחליט האם יש לנו סמכות לדון בהן או לא. לא שמענו מעולם על אפשרות של נתינת סמכות להחלטה מסוימת לערכאה זו או אחרת, או שהכול בסמכות הערכאה או לא, אך אין סמכות למחצה באותו עניין ספציפי.

בנוסף, ביה"ד עסק תחילה בנושא הסמכות, ביום 12/2/19, בעוד ביהמ"ש התחיל לעסוק בזה רק ביום 17/2/19, ואף כתב בהחלטה מיום 19/2/19 כי על האיש להשיב למה לא להמתין להכרעת ביה"ד בעניין הסמכות.

לפיכך עקרון כיבוד הערכאות אינו מונע בנדון דנן מביה"ד מלהחליט בעניין הסמכות.

• ג. מכיוון שמתוך הסיכומים עולה חוסר בהירות באשר לתקופות הקבועות בחוק המהו"ת, ביה"ד יבהיר את עמדתו בעניין זה:

בסעיף 3 (ה) לחוק נאמר:

"בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים – אם הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) (להלן – 'תקופת עיכוב ההליכים'), ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), וכן ב-15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5(א)(5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית."