סמכות בית הדין בתיקי גירושין של אזרחי חו''ל למרות פקיעת הוראת השעה בעניינם

בפני בית הדין בקשת האיש מתאריך 11.07.2021 להורות על ביטול צו עיכוב יציאה מחוסר סמכות לדון בענייני הנישואין והגירושין של הצדדים עקב פקיעת הוראת השעה. האישה מתנגדת לבקשה ומבקשת לקבוע כי נוכח העובדה שההליכים בתיק החלו בטרם פקיעת הוראת השעה, הרי שהסמכות לדון בענייני הנישואין והגירושין של הצדדים נתונה לבית הדין, וכפועל יוצא יש להותיר את צו עיכוב היציאה כנגד האיש על כנו.

• סיכום תאריכים וההליכים הנצרכים לשאלת הסמכות:

1. בתאריך 25.06.2018 התקבלה בכנסת הוראת שעה שבמסגרתה נקבע כי לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתביעת גירושין של בני זוג שאינם אזרחי מדינת ישראל שנישאו על פי דין תורה. הוראת השעה נקבעה עם סייגים. כך, למשל, הוצרך שהנתבע לא הגיע לביה"ד בו הוגשה בקשת התובעת לעריכת גט במשך ארבעה חודשים, או שביה"ד שאליו הוגשה הבקשה לעריכת גט ניסה בכל דרך שיכל להביא את הצדדים לגירושין אך ללא הצלחה וכדו'. הוראת השעה פורסמה בתאריך 06.07.2018 ונקבע כי תוקפה יארך למשך שלוש שנים.
2. לאחר שהאישה תבעה גירושין בבית הדין "בצדק תשפוט" בארה"ב ולאחר שהבעל לא הופיע בבית הדין, הוצא נגדו כתב סירוב בתאריך י"ז בטבת תש"פ (14.01.2020).
3. בתאריך 13.06.2021 הגישה האישה על ידי באת כוחה תביעת גירושין כנגד האיש. בכתב התביעה ציינה כי נישאה לבעל בתאריך 14.10.2004 ונפרדה ממנו בינואר 2019, לאחר שחוותה אלימות ממנו לטענתה.
4. האיש הגיע לארץ כבר בתאריך 06.06.2021 ולאחר בקשת האישה להוצאת צו עיכוב יציאה, בית הדין נעתר למבוקש והוציא כנגד האיש צו עיכוב יציאה בתאריך 13.06.2021 למשך 30 יום והאריך את הצו בתאריך 07.07.2021.
5. בית הדין קיים דיון בתאריך 21.06.2021 בנוכחות הבעל ובא כוחו וכן באת כוח האישה. האישה לא הופיעה. בדיון טענה באת כוח האישה כי האיש ביטל גט שהשליש לידי בית הדין במטרה להינשא לאישה אחרת על פי היתר מאה רבנים, וכתוצאה מכך הגט שהושלש נפסל. על כן ביקשה באת כוח האישה מבית הדין שיורה לאיש לתת גט לאישה.
6. האיש מנגד טען כי האישה חטפה את שני ילדיו וניצלה את העובדה כי אינו רשום בתעודת הזהות כאביהם. לטענתו הוא מסכים לתת גט לאישה, ובלבד שיושג הסכם בנוגע למשמורת והחזקת הילדים.
7. בית הדין ניסה להביא את הצדדים לידי הסכם כולל ולעריכת הגט, אך זה לא צלח.
8. בית הדין הוציא החלטה בו קבע מועד לדיון בתביעת הגירושין של האישה.
9. בתאריך 11.07.2021 הגיש האיש בקשה לביטול צו עיכוב יציאה. לטענתו לבית הדין אין סמכות לדון בתביעת הגירושין של הצדדים מאחר והוראת השעה פקעה, ומאחר שסמכותו של בית הדין נובעת מהחוק, יש לדחות את תביעת הגירושין על הסף.
10. בית הדין קיים דיון בבקשת ביטול צו עיכוב היציאה בתאריך 19.07.2021. בדיון נכחו הבעל ובא כוחו וכן ב"כ האישה. לטענת באת כוח האישה מכיוון שהאישה הגישה את תביעת הגירושים בטרם פקעה הוראת השעה בעניין סמכות בית הדין, הרי אף שהדיונים נמשכו אל עבר מועד הפקיעה, אין לבטל את סמכותו של בית הדין למפרע (פרוטוקול, שורות 53-60). טענתו של בא כוח האיש הייתה מנוגדת, ולשיטתו כשם שבג"ץ יורה לבית הדין להפסיק לדון למרות שעד כה בית הדין דן בסמכות, כך ברגע שנפסקה הוראת השעה בעניין סמכותו של בית הדין, יש בה כדי להפקיע את סמכותו של בית הדין להמשיך ולדון בתביעה שעד לא מזמן הייתה בסמכותו.
11. בית הדין הורה לצדדים להגיש את סיכומיהם לטענותיהם בעד ונגד סמכותו של בית הדין לדון בתיק זה.
12. באת כוח האישה הגישה את סיכומיה בתאריך 22.07.2021, ולטענתה לשון התיקון לחוק (סעיף 4ב2) בו נכתב : "הוגשה לבית הדין רבני תביעת גט לפי סעיף 4ב1 ...", מוכיח כי הזמן לקביעת הסמכות הוא מועד הגשת התביעה.
13. בנוסף תומכת את טיעוניה מפסיקת בית המשפט העליון בערעור עתירת אסירים (מס 1613/91) בו קבעו השופטים: "כי אחת החזקות המקובלות בשיטתנו הינה זו כי תכליתו של חוק אינה לתחולה רטרואקטיבית חזקה על כל חוק כי הוא צופה פני העתיד ולא פני העבר".
14. כן תומכת טענותיה בסעיף 22 לחוק הפרשנות, בו נקבע כי:

"ביטולו של דין אין כוחו יפה להשפיע על:

...