סמכות בימ"ש למשפחה לדון בתביעה לפירוק השיתוף בדירה

ההליך

1. בעלי הדין חלוקים בשאלה, האם מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעת המבקשת לפרוק השיתוף בדירת הצדדים (להלן: "הדירה") או שמא הסמכות מסורה לבית הדין הרבני?

העובדות הצריכות לענין

2. הצדדים הינם בעל ואשה המתגוררים בנפרד תקופה של כשנתיים ומחצה. המשיב מתגורר בארץ, בעוד המבקשת וארבעת ילדי הצדדים מתגוררים בארה"ב.
3. המבקשת ניהלה כנגד המשיב הליכים משפטיים בארה"ב, לרבות בנושא מזונות הילדים, אשר נפסקו על ידי בית המשפט בארה"ב.
4. ביום 19.11.2014 הגישה המבקשת לבית משפט זה תביעת מזונות (להלן: "תביעת המזונות") שעילתה אי תשלום המזונות שנפסקו בארה"ב (תביעה שנמחקה לאחרונה בהסכמה).
5. ביום 21.1.2015 הגיש המשיב לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב תביעה שכותרתה "כתב תביעה מתוקן לשלום בית ולחילופין גירושין וכל הכרוך בו משמורת ילדים/חטיפת ילדים, רכוש, ומזונות אישה".
6. יום לאחר מכן (22.1.2015) הגישה המבקשת את התביעה דנן לפרוק השיתוף בדירה ובו ביום הגישה בקשה לקבוע כי הסמכות לדון בתביעה זו הינה לבית המשפט. ביום 8.2.2015 הגיש המשיב את תגובתו וטען כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה לפרוק שיתוף מאחר שהסמכות מסורה לבית הדין הרבני מכח תביעתו דלעיל.
7. ביום 12.2.2015 התקיים דיון בתביעת המזונות במהלכו בררתי את האפשרות לסייע לצדדים לסיים את המחלוקות ביניהם בהסכם כולל. או אז התחוור כי למרות רצונה הברור של המבקשת בגירושין, המשיב איננו מוכן לתת לה את גיטה ובלשונו של המשיב: "לשאלת ביהמ"ש אם אשתי תגיד לי שהיא לא תסכים לשלום בית אני עונה כי, באשר היותנו אנשים דתיים מבחינת ההלכה זה לא מעניין. אני יכול לקחת אותה לישראל ואת הילדים. לאחר שביהמ"ש חוזר על השאלה אני עונה כי, אני אומר שוב בצורה ברורה... במציאות עם ההרגשה שלי הקצים לא התחילו. בגלל שהיא נמצאת תחת דמיון ומחשבה מעוותת והיא צריכה טיפול. אני רוצה את האישה זאת. אני אוהב אותה אני אוהב את הילדים בשום פנים ואופן אני לא אוותר עליה, שופטים אותי על חיים ומוות ואני בוחר בחיים.".
8. משכך ומאחר שב"כ המשיב שבה והעלתה את הטענה, כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה לפרוק השיתוף וביקשה שההכרעה בנדון לא תיפול על סמך טיעוני הצדדים בכתב אלא לאחר חקירת המבקשת, ומשהתחוור כי המבקשת עתידה לשוב לארה"ב תוך מספר ימים, הוריתי על קיום דיון בשאלת הסמכות.
9. ביום 17.2.2015 התקיים דיון בשאלת הסמכות במהלכו נחקרה המבקשת על ידי ב"כ המשיב והצדדים השלימו טיעוניהם בעל פה. ב"כ המשיב הבהירה כי היא מבקשת לראות בתגובת המשיב דלעיל משום בקשה לסילוק התביעה דנן על הסף מחוסר סמכות (עמוד 9 שורה 28).

דיון והכרעה

10. הלכה פסוקה וידועה היא, כי לא די בכך שתביעת גירושין כרוכה קדמה לתביעה שהוגשה לבית המשפט על מנת שבית המשפט ימשוך את ידיו מהכרעה בתביעה המאוחרת, שכן על המבקש לשלול את סמכות בית המשפט מוטל הנטל לשכנע כי תביעת הגירושין היא כנה וכי נושא הדיון נכרך כדין ובכנות (ר', למשל, בג"צ 426/87 איזמן נ. בית הדין הרבני, פד"י מב (1) 105, ע"א 11/80 גבעולי נ. גבעולי, פד"י לד (4) 155, ע"א 384/85 בן יאיר נ. בן יאיר, פד"י לט (4) 775)
11. על הלכה מושרשת זו חזר בית המשפט העליון גם בשנים האחרונות ("במרוצת השנים נקבע בפסיקה מבחן משולש לבדיקת כנות הכריכה של עניינים נוספים בתביעת הגירושין מכוח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. במסגרת המבחן נבדק אם תביעת הגירושין שהוגשה כנה, וכן אם נעשתה כריכה כדין ואם הכריכה עצמה כנה (ראו, למשל, ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד(4) 155, 157 (1980)). במקרים שבהם נמצא כי אחד או יותר משלושת מבחני העזר אינו מתקיים, אזי הסמכות לדון בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין אינה מוקנית לבית הדין הרבני גם אם הגשת התביעה קדמה לפתיחת ההליכים בערכאות האזרחיות." – בג"צ 8/58 פלונית נ. בית הדין הרבני האזורי בחיפה – מיום 21.1.2010)
12. בנדוננו רלוונטית בעיקר שאלת כנותה של תביעת הגירושין.