סמכות ביהמ"ש אל מול סמכות ביה"ד הרבני לדון בתביעה למזונות קטינים ומשמורתם

לפני בקשה בעניין סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה למזונות קטינים ומשמורתם.

הרקע העובדתי ועיקר טיעוני הצדדים:

1. המשיב הגיש תובענה ליישוב סכסוך על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה-2014 אשר הסתיימה ללא שהגיעו הצדדים להסכם.
2. ביום 26/12/16 לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים מכוח החוק להסדר התדיינויות הגיש המשיב לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית ותביעה לגירושין אליה כרך את מזונות הילדים ומשמורתם.
3. ביום 05/01/17 הגישה המבקשת תביעות למשמורת הקטינים ומזונותיהם לבית משפט זה ועתרה בבקשה מושא החלטה זו.
4. בבקשתה טענה המבקשת שהדיון במזונות הקטינים אינו בסמכותו של בית הדין הרבני בלא הסכמתה שלה אשר לא ניתנה מעולם. יתרה מכך, עצם הגשת התביעות לבית משפט זה מעידה לטעמה על אי הסכמתה לסמכותו של בית הדין. המבקשת עתרה לקבוע שלבית משפט זה הסמכות לדון בתביעה למזונות הקטינים ולמשמורת הקטינים.
5. המשיב מצדו התנגד לסמכות של בית המשפט לדון בתובענות למשמורת ומזונות שכן, כאמור, הקדים והגיש לבית הדין תביעה לשלום בית ותביעה לגירושין לה כרך את תביעת המזונות והתביעה למשמורת קטנים. הנתבע תמך את זכותו העודפת מכוח סעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה-2014.
6. עוד טען המשיב שמשעה שנקבע על ידי בית הדין הרבני מועד לדיון בתביעותיו אין ערכאה נוספת/אחרת יכולה לדון בסוגיות אלו. יתרה מכך טען שככל שיחליט בית משפט זה שלו הסמכות לדון בתובענות הרי שיהא בכך פגיעה מצדו של בית המשפט בעקרון של כלל כבוד הערכאות.
7. במענה לטיעוני המשיב שבה וטענה המבקשת בתשובתה לתגובתו שמעולם לא נתנה הסכמתה להתדיין בפני בית הדין הרבני, הסכמה הנדרשת כדי שבית הדין ירכוש סמכות. (המבקשת הפנתה לפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני מיום 16/1/17 שורות 93 – 95 וכן פרוטוקול הדיון לפניי ביום 20/2/17 עמ' 2 ש' 29-31).
8. אם בכך לא סגי טענה המשיבה שלא ניתן לראות בתביעתו לגירושין כנה שכן הוא הגיש אותה לבית הדין הרבני ביחד עם תביעה לשלום בית ולחלופין לה.
9. טרם החלטה זימנתי הצדדים לדיון לפניי אשר התקיים ביום 20/02/17 (להלן: "הדיון") . ניסיתי להביא הצדדים להסכמה אך הצדדים לא היו קשובים והתבצרו בעמדותיהם.
10. מצאתי לנכון להביא מדברי באת כוחו של המשיב בדיון: "לעניין המזונות אני ערה לכך שאין הלכה מפורשת בעניין זה, יש הלכה של ביהמ"ש העליון שקובעת שניתן לכרוך את המזונות בנסיבות המסוימות, אני סבורה שהוא הגיש תביעת מזונות כנה, אולם אני רוצה להתמקד ביחס למשמורת ולרכוש. אני לא חוזרת בי מהבקשה, אבקש לקבל החלטת בשאלת סמכותו של ביהמ"ש לעניין המזונות." (פרוטוקול עמ' 1 ש' 26 – עמ' 2 ש' 3).
11. מנגד טענה באת כוחה של המבקשת: " אסביר שתי נקודות למה אין לבית הדין הרבני סמכות בעניין המשמורת, התביעות שם לא הוגשו כרוכות, הן נמחקו, והוגשו מחדש רק עם שינוי כותרת, שהתביעות החדשות רשום עליהן כרוכות. בפעם השניה זה אחרי שאנו הגשנו לבית המשפט את התביעות שלנו. דבר חשוב נוסף הודתה ב"כ הקודמת, עו"ד כדורי, שהם לא התכוונו כלל להגיש תביעות אחרות מלבד תביעת שלום הבית ובלית ברירה אילצו אותם במזכירות בית הדין, מבחינה מהותית אין לאדון לא היה כוונה להגיש תביעה כרוכה לגירושין אז ממילא כל טענת הכריכה נופל. שבית הדין הרבני אומר שאיננו נותן החלטה לעניין המשמורת ומשאיר לבית המשפט אז חזקה בעיני שהוא מבין שהכריכה לא כנה. עד ליום זה כולל טענותינו בבית הדין הרבני לא הומצאו לנו אף כתב טענות למעט תביעת הגירושין הגם שהעלנו את זה בבית הדין ועמדנו על כוונתם." (פרוטוקול עמ' 2 ש' 14-22).

12. בדיון שאלתי את הצדדים אם פניהם לגירושין. המשיבה השיבה :"אני רוצָה להתגרש" ותשובתו של המשיב  הייתה "אני מבולבל".

דיון: