סמכויות רשם הוצל"פ ביישום מועד לקיום החלטה בתום לב

1.         המערערת הגישה ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שי גור מיום 22.4.14 (להלן: "הרשם"), אשר קיבל את בקשת המשיב והורה על סגירת תיק הוצל"פ וביטול ההליכים כנגדו, אגב מחיקת חוב בתיק ההוצל"פ בסך של כ-20,000 ₪.

טענות הצדדים

2.         טענות המערערת-  כב' הרשם טעה בהחלטתו על סגירת התיק וביטול הליכים, בהעדר החלטות לעיכוב ביצוע, לא בביהמ"ש למשפחה ולא בביהמ"ש המחוזי. כב' הרשם שינה החלטות ביהמ"ש ללא סמכות. בפועל, נתן אורכה לתשלום עד למועד ששולם בפועל, במקום בו ביהמ"ש למשפחה דחה פוזיטיבית בקשת ארכה מפורשת, בהחלטה מיום 27.2.14 והחלטת בית משפט המורה לשלם בפועל את מלוא הסכום לא יאוחר מיום 23.1.14. ביהמ"ש דחה בקשה למתווה מטעם המשיב וכן בקשותיו לעיכוב ביצוע. טעה הרשם עת קבע כי בהחלטה מיום 22.4.14 "לא נפל כל פגם", כאשר המשיב הפקיד רק מחצית מהסכום, תוך הפרת צווים שיפוטיים חלוטים ואת המחצית השנייה של הסכום הפקיד רק כעבור חודשיים ימים. החלטת הרשם מיום 22.4.14 בטלה מחוסר סמכות.  הרשם העניק ארכה לביצוע מלוא הסכום, כאשר רק מחצית מהסכום שולמה על ידו. המשיב נטל על עצמו את הסיכון הכלכלי הכרוך באי תשלום במועד.

3.         הרשם הפעיל שיקול דעתו, תוך בחינת התנהלות המשיב במונחים של תום לב. קיים חוב בתיק ולכן לא ניתן לקבוע כי "לא נפל פגם משמעותי". החלטת בית המשפט מיום 1.1.14 הינה החלטה ברורה ולפיכך תמוה החלטת הרשם שהחליט להכשיר את מחדליו והפרותיו של המשיב.

4.         בקשת המשיב מיום 20.1.14 אינה בקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט היה מודע כי מועד התשלום הינו 23.1.14 ולא הורה על עיכוב ביצוע גם בהחלטה לתגובה מיום 22.1.14. ביום 26.1.14 נפתח  ע"י המערערת תיק הוצל"פ, לאחר שווידאה כי לא הופקד הסכום בחשבונה. בצהרי יום 26.1.14 העביר המשיב רק מחצית החוב לחשבון המערערת וגם זאת באיחור של 3 ימים מהמועד. למרות שיום הערך נקבע ליום 23.1.14 הזיכוי בפועל הופקד ביום 26.1.14 בשעה 14:00. לטענתה לא ידעה בעת פתיחת התיק ולא היה עליה לדעת כי הועבר מחצית הסכום לחשבונה. ביום 29.1.14 הגישה בקשה להקטנת החוב, תוך ציון כי הסכום שולם ביום 23.1.14. בית המשפט דחה ביום 28.1.14 את הצעת המשיב.

5.          רק ביום 23.2.14 בחלוף 30 יום  מהמועד אותו קצב בית המשפט לביצוע ההחלטה ובחלוף 25 יום לאחר מתן ההחלטה, שדחתה הצעת המשיב והורתה לשלם לאלתר את מלוא החוב, הגיש המשיב בקשה לעיכוב ביצוע ולהארכת המועד עד ליום 2.3.14. בית המשפט דחה את הבקשה ביום 27.2.14. במסגרת בר"ע שהגיש המשיב חויב להפקיד את מלוא הסכום בתיק ביהמ"ש, כאשר ביום 3.3.14 ניתן פסק דין הדוחה את הבר"ע. לטענת המערערת לא נפל כל פגם בהתנהלותה. מאידך, חובו של המשיב בתיק ההוצל"פ תפח ואילו המשיב הפר במודע את החלטות בית המשפט ולפיכך, יש לקבל הערעור ולחייבו בסכום המצוין בתיק ההוצל"פ.

6.         טענות המשיב - המדובר בערעור קנטרני. מלוא התשלום הועבר למערערת. החלטת כב' הרשם צודקת מידתית ומשקפת את הוראות הדין. עקרון תום הלב חל על הליכי ההוצל"פ. על הזוכה ליתן לחייב פרק זמן סביר על מנת לפרוע את חובו ולא להזדרז לפתוח תיק הוצל"פ באופן מיידי. התיק נפתח בחטא, שכן הוסתר מרשם ההוצל"פ כי הוגשה בקשה לביהמ"ש למשפחה וטרם ניתנה החלטה.  המערערת הסתירה כי מחצית החוב שולמה קודם פתיחת התיק. אגרת הפתיחה ושכ"ט עו"ד נגזרו מגובה מלוא החוב השגוי והשקרי. גם המחצית השניה שולמה  והחוב נפרע במלואו.

7.         עד למועד בו נקבע כמועד לתשלום, לא ניתנו החלטות בבקשותיו. הפקיד מחצית הסכום. הבנק לא אפשר הפקדת השיק בסכום זה לחשבון המערערת בשל הגבלות ע"פ חוק איסור הלבנת הון ובסופו של יום בוצעה העברה בנקאית עם ערך ליום 23.1.14. רק ביום 28.1.14, לאחר קבלת תגובת המשיבה, שלא צוין בה תשלום מחצית הסכום ומתן החלטה יכול בעל דין תם לב לפתוח תיק הוצל"פ. המערערת פתחה את תיק ההוצל"פ יומיים קודם ההחלטה המורה על ביצוע התשלום. על החלטת בית המשפט מיום 28.1.14 הגיש המשיב בר"ע לבית המשפט המחוזי שנדחתה. קודם לכן ניתנה החלטה לעיכוב ביצוע כנגד הפקדה בתיק ביהמ"ש.

8.         נאלץ להגיש הבקשה לביהמ"ש למשפחה בשל שינוי נסיבות. הסכום שנקבע לתשלום, שנוי במחלוקת והסתמך על הצהרת ב"כ המערערת בפני בית המשפט מיום 24.12.13,  לפיה מחצית שוויו של נכס בבעלות הצדדים, יכול להבטיח את טענות המשיב בעניין סכום זה ולאור הקביעה כי יש לבצע את התשלום קודם ברור טענות המשיב. חוות דעת השמאי שהוגשה בעניין שווי הנכס ממנה עולה כי שווי הנכס נמוך במחצית מהשווי שנטען ע"י ב"כ המערערת. לפיכך, יש לדחות הערעור ולחייב המערערת בהוצאות לדוגמא.

דיון

תמצית האירועים

9.         בהחלטת ביהמ"ש למשפחה מיום 24.12.13 נקבע בסעיף 5:

"לגבי יתרת הסכום לתשלום לאור פסה"ד מיום 4.3.12 ופסה"ד בערעור במחוזי, שלטענת התובעת מגיע לסך של כ-280,000 ₪, ישולם הסכום ע"י הנתבע תוך 30 יום מהיום."

ביום 1.1.14 ניתנה פסיקתא בה נקבע:

"הנני מורה בזאת כי המשיב ישלם לידיה של המבקשת סך של 296,759 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 23.1.14."

ביום 20.1.14 הגיש המשיב הודעה לבית המשפט והציע, בניגוד להחלטת בית המשפט, כי ישלם למערערת עד ליום 23.1.14,  כמחצית מהסכום שקבע בית המשפט בהחלטות מיום 24.12.13 ומיום 1.1.14.  בהחלטה מיום 20.1.14  נקבע כי המערערת תמציא תגובתה תוך 15 יום. 

המשיב הגיש בקשה למתן הבהרה שהוגשה ביום 22.1.14. בו ביום הוחלט כי על המערערת למסור תגובתה תוך 5 ימים.             ביום 26.1.14 פתחה מערערת תיק הוצל"פ בגין חוב בסך 296,759 ₪.

            ביום 26.1.14 הפקיד המשיב מחצית הסכום בחשבון לפי ערך של יום 23.1.14.