סכאי ואח' נ' שוורץ ואח'

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 9.9.12 (כב' השופטת ריבה ניב) לפיה נדחתה בחלקה בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעתם על דרך של הוספת נתבעים (חלק אחר של בקשתם לצירוף נתבעים - נתקבל).

ההחלטה נושא הבר"ע ניתנה בהתאם להחלטתי ברע"א 30391-10-11.

התביעה המקורית הוגשה על ידי המבקשים כנגד המשיב 1 בגין נזקים שנגרמו להם עקב רכישת נכס מקרקעין באמצעות המשיב 1 שהציג עצמו כב"כ הבעלים שעה שלא היה כזה.

ההליכים כנגד המשיב 1 עוכבו בשל הליכי פשיטת רגל.

בבקשה לתיקון כתב התביעה שהגישו המבקשים, נטען שהמשיבים 2-4 היו שותפיו של המשיב 1 בתכנון ובהוצאה לפועל של מעשה תרמית, שהמשיב 5 שימש כב"כ המבקשים בעסקה ושהמשיבה 6 מייצגת את הביטוח המקצועי של המשיב 5, שהמשיב 7 (שהבקשה לצירופו כנתבע התקבלה) הוא הבנק בו נפתח החשבון נאמנות שם הוחזקו הכספים מהתמורה ששולמה על ידי התובעים, ושהמשיבה 8 מדינת ישראל כאחראית על מרשם המקרקעין התרשלה בנהליה ובאי הקפדה ואי פיקוח על נהליה ועל עובדיה לרבות המשיב 4.

בהחלטה נושא הבר"ע, דחה בית משפט קמא את הבקשה להוספת המשיבים 4-6 ו 8 כנתבעים בקבעו שאין בעובדות המתוארות בכתב התביעה המתוקן להקים למבקשים עילת תביעה נגדם.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה ובהחלטה ובתגובות המשיבים 4-8 לבר"ע (המשיבים הנוספים לא הגיבו לבר"ע), החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לא מצאתי מקום להעתר לבקשת המשיבה 8 לסילוק הבר"ע על הסף מחמת איחור במועד. האיחור הנטען הוא של 4 ימים ונראה שלכל היותר נבע - כפי שעולה מתצהיר ב"כ המבקשים - מהבנה שגויה באשר למועד מניין הימים ומכל מקום שמדובר בעיכוב הנובע מנסיבות משפחתיות של ב"כ המבקשים, מה גם שאם מונים את מספר הימים ממועד המצאת ההחלטה נושא הבר"ע למבקשים מאת בית המשפט לא חל איחור במועד. בנסיבות אלו, ולאור בקשת המבקשים (שאמנם הועלתה רק במסגרת תגובתם לבקשה לסילוק על הסף), ככל שחל איחור במועד הוא מוארך עד למועד הגשת הבר"ע בפועל.

הערעור מתקבל כדלקמן.

ביחס למשיב 4 שהיה בזמנים הרלוונטים סגן רשם המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין אצל המשיבה 8 מדינת ישראל, קבעה ערכאה קמא בהחלטתה כי טענות המבקשים נגדו לפיהן הנפיק למשיב 1 נסחי טאבו ללא תשלום אגרה, אין בהן כדי להקים עילת תביעה בגין הפסד כספי הנובע מעסקת מכר במקרקעין המתייחסת אליהם, לכן דחתה את הבקשה לצירופו ולצירוף המשיבה 8.

עיון בכתב התביעה המתוקן, מעלה שעילת התביעה כנגד המשיב 4 אינה מתמצית אך בהפקת נסח טאבו ללא תשלום אגרה כפי שנקבע בהחלטה, אלא נטענו נגדו טענות נוספות בקשר למעורבותו במעשי התרמית הנטענים (ראו גם ס' 28-29 לכתב התביעה המתוקן) שיש בהן כדי להקים עילת תביעה לכאורה נגדו.

גם אם - כפי שנקבע בהחלטה - טענות המבקשים כנגד המשיב 4 מתבססות על הודאות של המשיב 1 (הנתבע בכתב התביעה המקורי) במשטרה אך "אלו לא באו לידי ביטוי בכתבי האישום המתוקנים ולא הוכחו" (ראו עמ' 14 להחלטה), הרי לצורך קיומה של עילת תביעה לכאורה - אין מקום להיזקק בשלב זה לענינים שבדרכי הוכחה .

כמו כן לא היה בסיס איתן לקביעה נחרצת בשלב כה מקדמי שהעובדות המתוארות בכתב התביעה אינן עשויות להקים עילת תביעה כנגד המשיב 5 בגין הפרת חובותיו כעו"ד ונגד המשיבה 6 שביטחה אותו וכנגד המשיבה 8 מדינת ישראל בגין אי הקפדה על נהליה ואי פיקוח על עובדיה לרבות המשיב 4. השאלה מצריכה בירור עובדתי מלא של כל נסיבות העניין בהן פעלו המשיבים 4 ו 5.

לא ראיתי איזה נזק שיגרם למשיבים כתוצאה מקבלת הבקשה אשר אינו ניתן לפיצוי בהוצאות הולמות בתום ההליך.

לציין שגם מההחלטה נושא הבר"ע עולה, שערכאה קמא לא ראתה בטענת השיהוי שהעלו המשיבים כמצדיקה את חסימת דרכם של המבקשים לתיקון כתב תביעתם אלא כעניין הניתן לפיצוי בהוצאות בתום ההליך.

יש לאפשר למבקשים למצות את טענותיהם מול המשיבים בדרך שיש בה כדי להביא בפני בית המשפט את השאלות השנויות במחלוקת.

ההחלטה הדוחה את הבקשה להוספת נתבעים מבוטלת, ויותר למבקשים לצרף את הנתבעים כמבוקש.

כל אחד מהמשיבים 4-8 ישלם למבקשים הוצאות הערעור בסך 2,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.