סירוב לשלם תגמולי ביטוח בשל העדר מערכת מיגון במונית

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח מקיף למונית מדגם "סיטרואן" (להלן : הרכב או המונית) וזאת עקב אירוע של גניבת הרכב שאירע ביום 17/5/04. בו ביום נמסרה הודעה על הגניבה למשטרת ישראל וכן הופנתה דרישה לנתבעת לתשלום תגמולי הביטוח בגין הגניבה. הנתבעת סירבה לשלם תגמולי הביטוח בטענה שלא היתה מותקנת במונית מערכת האזעקה, כנדרש בפוליסת הביטוח.

מכאן התביעה הכספית לתשלום תגמולי הביטוח, הן על-פי שוויה של המונית והן בגין אובדן רווחים בסך כולל של 125,750 ש"ח.

2. טוען התובע כי במונית היתה מותקנת האזעקה ערב הגניבה, כאשר השלט באמצעותו נוטרלה האזעקה נמסר לחוקר מטעם הנתבעת לדרישתו יחד עם מפתחות המונית ורישיונותיה. התובע פנה לנתבעת הן טלפונית והן בכתב באמצעות בא-כוחו בדרישה להחזיר לו את השלט לצורך הוכחת התקנת מערכת האזעקה ברכב . ברם, פניותיו של התובע לא זכו למענה של הנתבעת.

3. הנתבעת ממשיכה לדבוק בטענתה כי חבותה על-פי הפוליסה הותנתה בהגנת הרכב באמצעי המיגון והם: התקנת אימובילייזר מקורי וערכת אזעקה בהתקנת יבואן הרכב. בירור תביעת התובע אצל הנתבעת העלה כי לא הותקנה במונית מערכת האזעקה, ומשכך פטורה הנתבעת לטענתה מתשלום תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה. כן הכחישה הנתבעת כי החוקר מטעמה קיבל שלט המונית שהפעיל את מערכת האזעקה. טעם אחר לדחיית התביעה על הסף נועצת הנתבעת בהיעדר זיקה כלשהי של התובע למונית לפי הנטען פרט להיותו מבוטח על-פי הפוליסה. משלא נגרם לתובע כל הפסד ו/או נזק מגניבת המונית, טוענת הנתבעת כי לא קמה לה חובה לפצותו על-פי דין.

4. יצוין כבר עתה, כי עובר לקדם משפט שהתקיים ביום 3/11/05 החזיר ב"כ הנתבעת לב"כ התובע מפתחות והשלט של הרכב. באותו דיון טען ב"כ התובע כי השלט האמור הוא של מערכת האזעקה של המונית והוא דרוש לו לשם ביצוע בדיקות מתאימות על מנת להוכיח את קיום מערכת האזעקה ברכב ואת תקינותה בעת ביצוע הגניבה.

5. מטעם התובע העידו בעלים ומנהל של חברת מוניות הפלמ"ח בע"מ, מר אשר תורג'מן (להלן: תורג'מן) וסוכן של יבואן הרכב, מר חיים מזרחי (להלן: מזרחי). מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת שמאי הרכב, מר שאול יעקובי (להלן: השמאי) והלה נחקר חקירה נגדית על חוות דעתו.

דיון והכרעה

תנאים לכיסוי הביטוחי

א. תנאי המיגון

6. עיון בפוליסה מעלה כי היא כוללת רשימת תנאים המהווים התניה לכיסוי הביטוחי כדלקמן:

"מוצהר ומוסכם בזה כי אחריות החברה בגין סיכוני הפריצה ו/או גניבה מותנית בהגנת הרכב באמצעי המיגון המפורטים מטה... אימובילייזר מקורי + ערכת אזעקה בהתקנת יבואן הרכב..."

7. הצדדים חלוקים בשאלה על מי מהם נטל ההוכחה להוכיח את קיומם או היעדרם של אמצעי המיגון ברכב.

הסוגיה של נטל השכנוע לגבי הוכחת התנאים לקיום הכיסוי הביטוחי נידונה בהרחבה בפסיקה. הכל מסכימים כי בעוד שההוכחה של יסודות "מקרה הביטוח" מוטלת על המבוטח, הרי המבטח הוא אשר נושא בנטל להוכיח את ה"חריגים" לכיסוי הביטוחי.

עם זאת, חוסר הבהירות או הקושי העולים מעצם ההבחנה בין תנאי לחלות הפוליסה לבין סייג לאחריות המבטח גורמים לחוסר אחידות בולט בפסיקה בשאלת נטל ההוכחה בנושא מיגון הרכב. בחלק מפסקי הדין שדנו בנושא, ההתייחסות לדרישת המיגון הינה כתנאי לחלות הפוליסה, ועל כן הוטל נטל ההוכחה לקיומו של המיגון על המבוטח, בעוד שבחלק מפסקי הדין ההתייחסות לדרישת המיגון הינה כאל חריג, ואזי הוטל הנטל להוכיח את היעדר המיגון על המבטח (לסקירה של הפסיקה בעניין נטל ההוכחה לקיומו של המיגון ראה פסק דינה של כב' השופטת וילנר בת.א.  (שלום-חיפה) 13322/99 אפרת שילר נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)].

8. בין אם נטל השכנוע מוטל על המבוטח ובין אם הוא רובץ לפתחו של המבטח, ישא המבוטח בנטל הבאת ראיות, משדבר קיום אמצעי מיגון ברכב מצוי בידיעתו המיוחדת של הנוהג ברכב. לכן, אם נמנע המבוטח מלהביא ראיה כלשהי בדבר קיום אמצעי המיגון, הוא עלול לשאת בסיכון כי תביעתו תידחה על יסוד כמות הוכחה מופחתת מצד המבטח (ראה ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661, עמ' 687-688).

9. אקדים ואומר כי במקרה הנדון לא יצא התובע ידי חובת הבאת ראיות לעניין קיום אמצעי המיגון ברכב. אבהיר את דברי.

הנתבעת נסמכת בטענתה כי ברכב לא הותקנה מערכת האזעקה על אישור יבואן בלעדי למכוניות פיז'ו-סיטרואן בישראל, דוד לובינסקי בע"מ (להלן: היבואן), שהוגש מטעם שני הצדדים (ראה הודעת ב"כ התובע בעמ' 12 ש' 26-27 לפרוטוקול). מאישור זה למדים כי במונית הותקנה מערכת אימובילייזר מקורית גרידא. מה גם שמזרחי, אשר העיד על עצמו כסוכן בלעדי של היבואן בתחום המוניות, אישר בעדותו כי החל משנת 2000 ואילך יובאו כל המוניות של היבואן לארץ עם אימובילייזר מקורי של חברת הייצור, בעוד מערכת אזעקה הותקנה במוניות בהתאם לדרישת לקוח ספציפי באמצעות סוכנות של מזרחי (עמ' 21 ש' 7-15 לפרוטוקול).

10. משהוצגה ראיה לכאורה כי ברכב לא הותקנו אמצעי מיגון אחרים על ידי היבואן מלבד אימובילייזר, עבר נטל הראיה אל התובע לסתור את הראיה ולהראות כי ברכב הותקנה אף מערכת האזעקה מטעם היבואן.

שני העדים שהעידו מטעם התובע מסרו כי ברכב היתה קיימת מערכת האזעקה. ברם, לא היה בעדותם להטות את מאזן ההסתברות לטובת גרסת התובע מטעמים שיפורטו להלן.

11. מזרחי תיאר בעדותו את אופן ההתקשרות עם התובע, ממנה עולה כי התובע נמנה על הלקוחות הקבועים של הסוכנות מתוקף עיסוקו בשיווק מוניות ליחידים בתנאי תשלום הנוחים להם. לעדותו של מזרחי, בכל הרכבים שנמכרו אצלו באותה תקופה בכלל ושל התובע בפרט הותקנה מערכת האזעקה, שכן זאת היתה דרישה סטנדרטית של חברות הביטוח (עמ' 21 ש' 1-14 ועמ' 22 ש' 10-12 לפרוטוקול). יחד עם זאת, הסכם המסדיר את עיקרי ההתקשרות הספציפית עם התובע, על קיומו מסר מזרחי בעדות, לא הוצג במשפט. התובע, שהיה צד לרכישת המוניות ממזרחי, לא התייצב לתת עדות במשפטו והדבר נזקף לחובתו (ראה בספרו של יעקב קדמי, על הראיות ,חלק שלישי, עמ' 1649). על כל פנים, בהמשך העדות התברר כי מזרחי לא יכול להעיד בוודאות אם ברכב הספציפי הותקנה מערכת האזעקה (עמ' 22 ש' 17-22 לפרוטוקול). זאת ועוד, לעדותו של מזרחי מערכת האזעקה במונית הנדונה הותקנה באמצעות המתקין שעבד עמו באותה תקופה בשם " רדיו פז" (להלן: המתקין ), ובגין שירות זה חויב התובע בסכום של 1,000 ש"ח (עמ' 21 ש' 13-14 ועמ' 23 ש' 1 לפרוטוקול). ברם, מזרחי לא נכח במעמד התקנת האזעקה על ידי המתקין, לא ניהל רישומים של התקנת אמצעי המיגון, וחשבונית המס המוכיחה את רכישת האזעקה כאמור לא הוצגה במשפט (עמ' 23 ש' 1-2 ועמ' 24 ש' 1-2 לפרוטוקול). 

מכל הטעמים האלה לא מצאתי לייחס משקל רב לעדותו של מזרחי בדבר קיום מערכת האזעקה במונית נשוא התביעה.