סיקורה ואח' נ' רון ואח'

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד.

התביעה העיקרית הוגשה ביום 12.11.12 בגין סכום של 463,220 ₪.

לטענת המבקשים, מקור התביעה העיקרית הוא חוב כספי של המשיבים כלפיהם, בסכום התביעה.

על פי הנטען, המבקשת 1 הלוותה כספים בסכום הנ"ל והיא דורשת את השבתם.

המשיבים בכתב ההגנה לכתב התביעה המקורית הכחישו את התביעה וטענו כי אין בה ממש.

המשיב 1, עו"ד רון ברק גרס, כי הוא לא לווה מאומה מאת המבקשים או מי מהם ולא ערב להשקעות שביצעו במשיבה הפורמאלית.

מדובר בהתקשרות עיסקית גרידא, שאינה מקימה חבות כלשהי כלפיו.

בין לבין, הגיש המשיב 1 תביעה נגדית על דרך של צו הצהרתי.

בה עתר להצהיר, כי יש לדחות את התביעה העיקרית ולקבוע שהסכומים הנתבעים בתביעה העיקרית שהועברו מחשבון המבקשת 1 לידי המשיב 1, שייכים למבקש 2 והועברו לידי המשיב 1 בהוראתו.

עוד עתר המשיב 1 לקבוע, כי המבקשים מחזיקים את כספם במעורב ופועלים יחדיו במאוחד וכי בנסיבות המקרה נושאת המבקשת 1 באחריות מלאה למלוא חובו של המשיב 1, בגין הליכים המתנהלים בת.א. 28349-08-12.

המבקשים עתרו לסילוק התובענה שכנגד על הסף וטענו בבקשתם, כי אין מקום למזג בין תביעה זו לבין התביעה בת.א. 28349-08-12.

עוד טענו, כי אין מקום לסעד הצהרתי על דרך של תביעה שכנגד וכי אין בתביעה זו ממשות.

המשיב 1 הגיש תגובתו ובמסגרתה טען, כי אין לסלק את התביעה שכנגד על הסף וכי נקודת המוצא של המבקשת 1 לכתב התביעה העיקרית כביכול הכספים שייכים לה שגויה. הוא טוען, כי המבקשים חפצים לנצל מעמד פיקטיבי של המבקש 2, אשר המבקשת 1 שימשה עבורו כאשת קש בעיסקה.

על רקע זה מוגשת התביעה שכנגד, לסעד הצהרתי.

לאחר שבחנתי את טענות שני הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני מוצאת כי יש לקבל את הבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

הטענות המועלות בתביעה שכנגד אינן בעלות חיות משל עצמן.

כל מהותן לשמש תריס ומגן מפני התביעה העיקרית.

ההצהרה המתבקשת ע"י המשיבים, בתביעה שכנגד, אינה עומדת לפני עצמה, אלא היא כרוכה בטענות ההגנה של המשיבים בתביעה העיקרית.

אומנם, על בית המשפט להיזהר בטרם ייטה למחוק תביעה כלשהי על הסף, אולם בענייננו, כאשר המשיבים /תובעים שכנגד מערבים מין שאינו מינו ומתגוננים כלפי התביעה העיקרית בסעד הצהרתי, נראה כי אין מקום לכך.