סיטבון נ' נוריאל

האם זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם למכירת דירה בטענה כי המוכרים הציגו מצג שווא לפיו מוכרים לו דירה לה צמוד מחסן בשטח של כ- 81 מ"ר כאשר בפועל צמוד לדירה מחסן בשטח של כ- 3 מ"ר בלבד.

רקע וטענות הצדדים

1.בין הצדדים נחתם ביום 23.12.15 הסכם מכר בגדרו מכרו הנתבעים תמורת 1,130,000 שקלים את זכויותיהם בדירת מגורים ברחוב xx סס באשקלון, לתובע ולרעייתו- הגב' אוולין סיטבון ז"ל (להלן: המנוחה). מדובר בדירת גן בבית משותף ובמבוא להסכם המכר הוגדרו זכויות התובעים בדירה באופן הבא:

"דירת קרקע בשטח של 87.60 מ"ר המצויה ברח' xx xx באשקלון אליה צומד מחסן בקומה קרקע המסומן בתשריט באות א' בשטח של 81.60 מ"ר".

אין חולק כי בפועל לדירה לא צמוד מחסן בשטח של 81 מ"ר, אלא צמוד לה מחסן בקומת המרתף של הבית המשותף בשטח של כ- 3 מ"ר בלבד.

על בסיס ההצהרה הנ"ל בהסכם המכר הוגשה התביעה בטענה כי המוכרים הציגו מצג שווא כאילו מוכרים הם לתובע דירה לה צמוד מחסן בשטח של 81 מ"ר כאשר בפועל קיבלו הקונים מחסן קטן.

2.בכתב התביעה נטען כי הנתבעים הטעו את התובע שעה שהצהירו בהסכם כי מוכרים הם את הדירה כאשר אליה צמוד מחסן בשטח של 81 מ"ר. התובע טען כי חלק משיקולי רכישת הדירה היה גודל המחסן וזאת לאור היותו עולה מצרפת אשר מכר את דירתו באשדוד וביקש כבר בשלב המו"מ לאחסן ציוד מטעמו במחסן בטרם השלמת הליכי המכר. נטענו טענות לחוסר תום לב במשא ומתן, הטעיה ומצג שווא.

בפרק העובדתי נטען כי המנוחה כאשר ביקרה בנכס לא בדקה את המחסן בגין בעיה עם המפתחות. מאוחר יותר ביקשה לשלוח את בנה לבחון את המחסן, אך בגין איחור בתשלום התמורה סירבו הנתבעים להעביר לתובע את מפתח המחסן והתובע עצמו לא יכול היה לבדוק את המחסן לאור נכותו.

טענות אלו נועדו להסביר את השיהוי בטענת התובע לאי התאמה מהותית בממכר וזאת תוך שצין בתביעתו כי הצדדים מנהלים הליך משפטי נפרד בגין הפרת הסכם המכר על ידי התובע וזאת במסגרת ת"א (שלום אשקלון) 33778-12-16 (להלן: ההליך הקודם).

לטענת התובע רק חודשים בודדים לפני הגשת התביעה ביקש לאחסן חלק מריהוט הבית במחסן ואז התברר כי מדובר במחסן קטן המספיק בקושי לאופניים. התובע פנה במכתב מיום 27.11.17 לנתבעים בטענה כי התבררה אי ההתאמה בגודל המחסן. מכתב זה נערך ע"י עו"ד מרים אמסלם אשר ייצגה את התובע בהליך הקודם וגם בראשית הליך זה. הנתבעים השיבו במכתב בא כוחם מיום 28.11.17. בעקבות תשובה זו הגיש התובע במסגרת ההליך הקודם תביעה שכנגד בטענה כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, אולם בהחלטה מיום 7.1.18 מנע בית המשפט את האפשרות להגיש שם תביעה שכנגד.

על בסיס טענות אלו עותר התובע לפיצוי בסך של 270,000 ₪, הוא שווי של מחסן תאורטי בשטח של 81 מ"ר וכן עותר לפיצוי בגין הוצאותיו לצורך אחסון הרהיטים. בנוסף, נתבע במצטבר הפיצוי המוסכם בסך של 113,000 ₪. התביעה מסתכמת בסך של 396,770 ₪.