סיאם(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיאה השופט ר' שמיע) מיום 20.12.10 במסגרתה הורה על הארכת מעצרם של העוררים עד ליום 23.12.10.

החשד כנגד העוררים הוא ביצוע עבירות של סחיטה ואיומים וכן ביצוע ירי לעבר ביתה של המתלוננת ולעבר ביתו של אדם אחר.

בית משפט קמא עיין בחומר החקירה שהצטבר עד לשעת הארכת המעצר והגיע לכלל מסקנה שקיים חשד סביר המצדיק את מעצרם של העוררים לצורכי חקירה.

העוררים נעצרו בתחילה ביום 15.12.10 והובאו לבית המשפט ביום 16.12.10 לפני כב' השופט ר' וינוגרד. מעצרם הוארך עד ליום 20.12.10, כאמור.

בא כוח העוררים מלין על התנהלות המשטרה וטען כי התשתית הראייתית הנוכחית אינה מספיקה כדי לבסס הארכת מעצר. מנגד, בא כוח המשיבה הגיש לבית המשפט את חומר החקירה עליו השתית בית המשפט את החלטתו וכן הודעותיהם של המתלוננת ובעלה.

אכן, בשלב הזה הראיות אשר מעורבותם של העוררים באירועי הירי אינן מוצקות כלל. ואולם, עיון בחומר החקירה בכללותו מגלה כי קיים חשד סביר מבוסס אודות העבירה של סחיטה באיומים כלפי המתלוננת ובעלה. די בעבירה זו על פי איפיונה כדי להצדיק את מעצרם של העוררים.

עוד עולה מתוך המזכר שהוגש לבית משפט קמא ולבית משפט זה כי פעולות החקירה שבדעת המשטרה לבצע רבות מאוד. משכך, נראה לי כי בית משפט קמא איזן נכון בין צורכי החקירה מחד וזכותם של העוררים לחירות, מאידך.

התוצאה היא שהערר נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

דוד מינץ , שופט