סטפנוב אנה נ' מטיילי תור בע"מ

פסק דין

עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגישה הגברת אנה סטפנוב (להלן: "התובעת") לתשלום פיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים; כמפורט להלן.

מבוא:

1.התובעת תושבת אשדוד, התקבלה לעבודה בשירות הנתבעת ביולי 2007.

2.הנתבעת הינה חברה בע"מ המספקת שירותי הסעות.

3.בתביעה נשוא פסק הדין טוענת התובעת, כי ביום 28.12.08 הודיעה על התפטרותה מהעבודה על מנת לטפל בבנה יליד 29.10.08; התפטרות אשר אמורה להיכנס לתוקף בפברואר 2009.

בנסיבות אלה התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 5,735 ₪ המתייחסים לתקופת העסקתה שמסוף חודש יולי 2007 ועד למועד כניסת ההתפטרות לתוקף, סה"כ 18.5 חודשים ועל בסיס שכר קובע של 3,720 ₪ לחודש.

4.בכתב התביעה נטען עוד כי במהלך תקופת ההתקשרות לא ניצלה התובעת את זכותה לחופשה בתשלום וקצובת הבראה לא שולמה. מכאן התביעה לתשלום דמי פדיון חופשה בסך של 1,920 ₪ וקצובת הבראה בסך של 1,655 ₪.

5.לבסוף מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום דמי חגים, מקום שלשיטתה לא שילמה הנתבעת דמי חגים ביחס לשבעה ימי חג, בסך כולל של 1,120 ₪.

6.בשלב זה של פסק הדין, אין אנו רואים מקום להתעכב על טענות הנתבעת ביחס לכל אחת מעילות התביעה. בקצרה יאמר כי לטענת הנתבעת התפטרה התובעת בסוף חודש יוני 2008 בטרם השלימה שנת עבודה בשירותה; ומכאן שאין היא זכאית לפיצויי פיטורים ולקצובת הבראה. כן חולקת הנתבעת על הסכומים אשר נתבעו במסגרת התביעה לתשלום דמי פדיון חופשה ותשלום עבור ימי חג.

7.נוכח טענות הצדדים את הדיון נפתח במחלוקת לעניין נסיבות סיומם של יחסי עובד מעביד וכפועל יוצא ממחלוקת זו, מועד ניתוקם של יחסים אלה. על בסיס תוצאות הדיון האמור, נדרש לתביעת התובעת לתשלום פיצויי פיטורים ושיעורם. משם נפנה לדון ביתר עילות התביעה: התביעה לתשלום דמי פדיון חופשה, קצובת הבראה ותשלום עבור ימי חג.

נסיבות סיום יחסי עובד מעביד:

8.גרסתה של הנתבעת היא כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמת התובעת ביום 28.6.06. על פי גרסה זו הגיעו התובעת ומנהל הנתבעת, מר שי אבוחצירא, לסיכום על יציאתה של התובעת לחופשה ביום 27.6.06 למשך עשרה ימים (ראה: עדותו של מר אבוחצירא עמ' 9 לפרוטוקול מיום 20.9.10, שורה 21). הנתבעת הוסיפה כי התובעת לא שבה לעבודתה בתום תקופת החופשה ובכך התפטרה בפועל מהעבודה. לגרסת הנתבעת ניתקה התובעת כל קשר עד להגשת מכתב ההתפטרות באמצע דצמבר 2008.

9.גרסה זו של הנתבעת, היא גרסה שאין בה ממש. כך מהעדויות שבפנינו עולות העובדות הבאות והן כדלקמן:

א.התובעת התקבלה לעבודה בנתבעת בתפקיד של מזכירה ביום 23.7.07.

ב.במהלך אפריל או במאי 2008 נודע למר אבוחצירא, מנהל הנתבעת, כי התובעת בהיריון (ראה: עדותו של מר אבוחצירא, עמ' 8 לפרוטוקול מיום 20.9.10, שורות 21-22).

ג.ביום 15.6.08 הגישה הנתבעת בקשה לממונה על חוק עבודת נשים, להתיר את פיטורי התובעת.

ד.ביום 27.6.08 זומנה התובעת לשיחה עם מנהל הנתבעת, מר אבוחצירא, במסגרתה התבקשה התובעת לנצל את מכסת ימי החופשה אשר עמדו לרשותה נכון לאותו היום. בהקשר זה נשאל מר אבוחצירא והשיב:

"ש.ב-27 אמרת לה שאתה לא יכול להחזיק אותה יותר?

ת.ב-15 אמרתי לה והיא הלכה ובדקה, ב-27 אמרתי לה שתנצל את ימי החופשה..." עמ' 9 לפרוטוקול מיום 20.9.10, שורות 20-21.