סולומון נ' גלידות אריזונה (2008) בע"מ ואח'

החלטה

התובע הגיש תביעה כספית בטענה להפרת הסכם שנחתם ביום 17.1.07 (להלן – הסכם מכר המניות).

עם הגשת התביעה הוגשה על ידי התובע גם בקשה למתן סעד זמני בדבר מינוי כונס נכסים על רכושה של הנתבעת 1 ועל מניותיו של הנתבע 3.

בהחלטה שניתנה בקשר לסעד הזמני נקבע, כי אין מקום למתן סעד זמני במעמד צד אחד בלבד, ויש מקום לקבלת תגובת הצד שכנגד.

חרף חלוף המועד שנקבע, טרם הוגשה תגובה לבקשה לסעד זמני והתובע חזר וביקש ליתן החלטה בבקשתו על יסוד החשש בדבר הברחת נכסים. מנגד, הנתבעים ביקשו ארכה להגשת התגובה.

במקביל, הוגשה בקשה לעיכוב הליכים נוכח קיומה של תניית בוררות.

ואומנם, אין חולק כי במסגרת הסכם מכר המניות מינו הצדדים בורר אשר ידון במחלוקות ביניהם. עיון בהסכם מכר המניות מעלה כי בסעיף 6 להסכם קיימת תניית בוררות לפיה המחלוקות בין הצדדים יידונו בפני רו"ח חיים קמיל ממשרד שלמה נס.

בהחלטה מיום 8.2.14 התייחסתי לטענת התובע לפיה היה מוכן לקיים את הליך הבוררות אך פנייתו בעניין זה נדחתה וקבעתי, כי טענה זו לא התבססה בראיה כלשהי. כך גם צוין, כי לא נראה שבמצב הדברים הנוכחי סוכל מנגנון הבוררות, ולפיכך ראוי יהיה כי הצדדים אכן יבררו את המחלוקות ביניהם בהליך הבוררות, בהתאם למוסכם.

התובע בתגובתו לבקשה לעיכוב הליכים מסר כי אינו מתנגד לקיום הליך הבוררות, אך הדגיש הצורך במתן הסעד הזמני וכן עתר לכך שההליך בתיק זה יעוכב רק לאחר שהליך הבוררות יחל בפועל.

לא ניתן להיעתר לבקשת התובע להורות על עיכוב הדיון נוכח קיומה של תניית בוררות רק במועד שבו תחל הבוררות בפועל, שכן סעיף 5 לחוק הבוררות, אינו מתנה את עיכוב ההליכים בקיומה של בוררות בפועל.

במצב דברים זה, הריני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה.

לעניין הסעד הזמני, אף בהעדר תגובת המשיבים אשר לא הוגשה במועד, ספק רב אם יש מקום למתן סעד זמני כפי המבוקש, וזאת על רקע הנימוקים שצוינו בהחלטה מיום 18.2.14. בהקשר זה ראוי לחזור ולציין כי הואיל וראוי יהיה לברר המחלוקות בפני הבורר המוסכם, הרי שממילא נתונה גם לבורר האפשרות לבחון את הפעולות המבוצעות במשיבה 1, ואם יראה כי אומנם מבוצעת הברחת נכסים, יהיה בידיו להורות על מתן סעדים הולמים. נוכח הכשרתו של הבורר ועל רקע הסמכויות הנתונות לו, מלאכתו של הבורר בחקירת הנטען, תהיה קלה וטובה יותר.

יודגש, כי בית משפט זה אינו מכריע בבקשה האמורה, הואיל ונמצא כי קיימת תניית בוררות ויש לעכב ההליכים והסמכות לדון בענייני בוררות נתונה למעשה לבית המשפט המחוזי.

לפיכך, יהיה על התובע לפנות בדחיפות לבורר המוסכם ובכלל זאת לעתור לקבלת סעד זמני בהליך הבוררות ולחלופין לפנות לבית המשפט המוסמך לפי חוק הבוררות לדון בבקשתו.

נוכח עיכוב ההליכים בתובענה, מורה על החזר האגרה ששולמה על ידי התובע, באמצעות בא כוחו.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ד, 08 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.