סוכנות הנסיעות לא תפצה נוסעים בגין תקלות לא צפויות שאירעו במהלך ההפלגה

1. עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 23.12.07, פיצוי התובעים בשל הפלגה ביום 31.5.07 באניה "DREAM" שאורגנה  על ידי הנתבעת (להלן - ההפלגה).

לטענת התובעים, האניה עזבה את נמל אשדוד בשעה 20:00, למרות שהובטח להם כי ההפלגה תהיה בשעה 15:00. כתוצאה מכך, בוטלה עצירה של האניה בקפריסין, שהיתה מבחינתם אחד משיקוליהם להצטרפות להפלגה.

            עוד טוענים התובעים כי הנאתם מן ההפלגה נפגמה קשות כתוצאה מתקלה במערכת הביוב באניה, שגרמה לריח בלתי נסבל ולמחסור במים חמים בחדרם במשך כל ההפלגה.

כפיצוי, קיבל כל חדר זיכוי בגובה של 100$ לשימוש בברים הפזורים באניה והנחה של 50% בהפלגה עתידית של האניה.

התובעים מדגישים כי בתביעתם זו אין הם דורשים פיצוי עבור הנזק שנגרם להם, אלא דרישתם מהנתבעת היא להמיר את ההנחה שניתנה להם להפלגה עתידית בכסף הואיל והם אינם מעוניינים להפליג באותה אוניה שוב וכן כי האניה נמכרה לבעלות אחרת, וככל הנראה, לא תהיה אפשרות לממש את ההנחה שניתנה להם. 

            התובעים דורשים סכום של 2,150 ש"ח.

2. לטענת הנתבעת, דין התביעה נגדה להידחות על הסף בהעדר יריבות בינה לבין התובעים. הנתבעת מעולם לא היתה בעלת ו/או מפעילת האניה נשוא התביעה, אלא סוכנת עמילה ומתווכת בין ציבור המפליגים לבין בעלי האנייה.

            לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי האיחור בהפלגה היה אירוע בלתי צפוי שנבע מעיכובים בביקורת של משטרת הגבולות ולא היתה לנתבעת שליטה עליהם. העיכובים הבלתי צפויים שיבשו את לוח הזמנים של האניה, וכתוצאה מכך הוחלט לוותר על הביקור בקפריסין.

טענה דומה מעלה הנתבעת לגבי בעיות האינסטלציה באניה במהלך ההפלגה.

            הנתבעת טוענת כי כמתווכת בלבד אינה חבה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעים הואיל ולא היתה אמורה לצפות את הנזק שייגרם מהעיכוב של משטרת הגבולות וכן בעת ההפלגה עצמה, ולכן אין להטיל עליה כל אחריות בגין עוולת רשלנות.

3. ביום 14.2.08 התקבלה בקשת הנתבעת לצרף כנתבעים את בעלי האניה, החברות TUMACO NAVIGATION ו - DREAM PRINCE CRUISES  (להלן - בעלי האניה), ואף ניתן היתר לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לישראל.

4. ביום 30.6.08 הגישה הנתבעת בקשה למשיכת הבקשה לצירוף בעלי האניה כנתבעים מהטעם שהאניה נמכרה לגוף שלישי, ולא נותרו עוד כספים מכספי התמורה ואף אין עוד ייצוג משפטי לבעלי האניה בישראל.

בהעדר התנגדות מצד התובעים, הואיל ולטענתם הנתבעת היא האחראית הבלעדית כלפיהם, בקשת הנתבעת התקבלה, והתיק נקבע לדיון, כאשר רק הנתבעת נותרה כנתבעת בתיק.

5. בדיון שהתקיים בפני ביום 14.6.09 חזרו הצדדים על עמדותיהם.

6. עיון בתנאים הכלליים שנמסרו לתובעים על ידי הנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה) מעלה, כי הנתבעת פעלה כסוכנת נסיעות המתווכת בין התובעים לבין בעלי האניה ושיווקה עבורם את ההפלגות מישראל.

            על אף שברורה לי תחושתם של התובעים לפיה הנתבעת היא זו שמכרה להם את ההפלגה ומבחינתם היא הכתובת לתלונותיהם, ואף המלצתי לצדדים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט - הרי שמבחינה משפטית אין יריבות בין התובעים לנתבעת, אלא רק בינם לבין בעלי האניה.

            על פי ההלכה הפסוקה, משבחר סוכן הנסיעות את השירותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול אשר נמכר באמצעותו יקוים במועדים עליהם התחייב וברמה עליה התחייב - אין הוא אחראי לשיבושים שחלו ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות (ראה לעניין זה, ת"א (מחוזי י-ם) 165/88 דהן אאידה ואח' נ. זאב רפאל).

7. לצערי, המקרה של התובעים איננו המקרה היחיד. בתביעות שהוגשו נגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ( ת"ק 2409/07 ו-ת"ק 2410/07) בדיוק באותו נושא והמתייחסות לאותה ההפלגה באניה "DREAM", אימץ כב' השופט (בדימוס) שטרסמן גבריאל, בפסק דין מיום 2.12.07, את עמדת הנתבעת, וקבע כי לא היתה לתובעים עילת תביעה כלפי הנתבעת. כך גם בפסקי דין אחרים, וביניהם ת"ק 3583/07 בבית משפט זה.

8. לפיכך, אין מנוס מדחיית התביעה.