סוגיות בתביעות בת מנוח וידועה בציבור שלו הנוגעות לפירוק שתוף דמי שמוש כספי חשבון משותף ועוד

א.        חילופי המותב:

1.         בפניי 3 תובענות הנוגעות לאותה מסכת עובדתית ולאותם צדדים ולפיכך אכריע במכלול הסוגיות והפלוגתאות המתעוררות בתובענות אלו במאוחד. אלא שקודם אעשה כן, שומה עלי לציין הערה מקדימה;

2.         התיקים שבכותרת נשמעו בפני כב' השופטת המנוחה נסרין בשארה כרייני ז"ל. בעקבות פטירתה הטרגית של כב' השופטת המנוחה, הובאו התיקים שבכותרת להכרעתי.

3.         תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כך:

" נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה לפי תקנות אלה כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו".

4.         במקרה דנן, פטירתה של כב' השופטת המנוחה אירעה לאחר שמיעת ההוכחות והגשת הסיכומים ובישיבה שנערכה ביום 27/10/11 הודיע ב"כ התובעת, על דעת חברו כי מוסכם עליהם שמותב שלא שמע התיק ייתן הכרעתו על סמך החומר המצוי בתיק ללא צורך בשמיעת הראיות מחדש. לאחר למידה מעמיקה של התיק על כל המצוי בו, ראיתי כי אכן הדבר אפשרי ואין מקום לשמיעת ראיות מחדש ומשכך ראיתי לנכון להמשיך במלאכתה של כב' השופטת המנוחה מנקודה זו.

5.          כפי שעוד יבואר, ההכרעות השזורות בפסק דין זה, רובן משפטיות ומקום שנדרשתי להכרעה עובדתית, ביססתיה על כתבי הטענות, התצהירים, המסמכים, העדויות כפי שתועדו ונרשמו בפרוטוקול הדיון והשכל הישר.

ב.         העובדות עליהן אין חולק:

6.         מעיון במכלול החומר שבתיק, מתבררות מוסכמות רבות אודות העובדות דלהלן:

6.1.       התובעת (להלן: " הבת") הינה בתם של המנוחים א. ומ. ש. ז"ל (להלן ייקראו: " המנוח", " המנוחה" ויחדיו ייקראו " המנוחים").

6.2.       המנוחים רכשו במהלך חייהם המשותפים שתי דירות סמוכות (שחוברו להן לכדי דירה אחד), ברח' *** בעיר ***, והן ידועות כגוש **** חלקה ****  (להלן: " הדירה"). הדירה הייתה רשומה בלשכת רישום מקרקעין ב*** על שם המנוחים בחלקים שווים.

6.3.       כבר עתה יש לציין, כי הדירה מהווה סלע המחלוקת המרכזי נשוא התובענות ודווקא ביחס אליה, ההכרעה המשפטית והעובדתית אינה מורכבת וגם ללא שמיעת ראיות ניתן היה להגיע למסקנה נשוא פסק דיני זה.

6.4.       המנוחה נפטרה ביום 08.03.1993. ויורשיה על-פי צו ירושה שניתן ביום 18.02.2007 - הם המנוח והבת בחלקים שווים. בעקבות צו הירושה גם שונתה הבעלות בדירה בלשכת רישום מקרקעין.

6.5.       בחודש אפריל 1993 הכיר המנוח את הנתבעת, גב' א.נ., (שתיקרא להלן " האלמנה" או " הידועה בציבור" ויחדיו ייקראו " בני הזוג"), מי שהפכה ברבות הימים "הידועה בציבור" של המנוח עד למועד פטירתו.

6.6.       ביום 08.04.1997, לאחר שבני הזוג חיו חיים משותפים מזה כארבע שנים, הם חתמו בפני ב"כ התובעת, עוה"ד מאיר בן חיים, על הסכם, שהוכתר בשם " הסכם חיים משותפים" (להלן : " ההסכם").

6.7.       שלושה ימים מאוחר יותר, ביום 11/4/1997 ערך המנוח צוואה ובה ציווה את כל נכסיו מכל סוג ומין לבתו ולידועה בציבור - בחלקים שווים (להלן : " הצוואה").

6.8.       בחודש יולי 2006 נסעו בני הזוג לטיול במולדובה וביום 3/8/2006, במהלך טיול זה נפטר המנוח.

6.9.       לטענת האלמנה, משאלתו האחרונה של המנוח הייתה להיקבר במולדובה ומששיתפה האלמנה את הבת, חתמה האחרונה על ייפוי כח מתאים שאפשר למנוחה לממש רצונו אחרון זה של המנוח.

6.10.     ביום 28/11/2006 ניתן צו לקיום צוואת המנוח על ידי הרשמת לענייני ירושה בנצרת.