סבין נ' טראצ'י ואח'

פסק דין

בפניי תביעה בגין תאונת דרכים שבמהלכה פגע רכב התובע בדלת הקדמית שמאלית של רכב הנתבעת 1.

על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעת 1 פתחה את דלת הנהג בפתאומיות מבלי להיזהר וכך התובע לא יכול היה להתחמק מפגיעה בדלת הנתבעת ופגע בדלת הנתבעת ואף סטה שמאלה כדי לנסות ולהתחמק מהתאונה וכתוצאה מכך פגע במונית שחנתה בסמוך.

בהתאם לנטען בכתב ההגנה הנתבעת לא פתחה את הדלת בפתאומיות אלא שהיא הסתכלה במראה השמאלית, נוכחה כי אין כל רכב, פתחה את הדלת ורק לאחר שהדלת הייתה פתוחה במלואה למשך מס' שניות נפגעה הדלת על ידי התובע שנסע במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי הדרך.

העידו בפניי הנהגים המעורבים ובעלה של הנתבעת 1 שיש לצידה במועד קרות התאונה.

התובע העיד כי נסע לאיטו ברח' בר-אילן שהינו רח' צר בו חונות מכוניות משני צידיו.

עוד העיד התובע כי ברח' בר-אילן יש בית ספר ופסי האטה דבר המחייב אותו לנסיעה איטית במיוחד כאשר לדבריו מהירות נסיעתו לא עלתה על 20 קמ"ש.

לדברו, כאשר היה במרחק של כמטר אחד בלבד מרכבה של הנתבעת 1 שחנתה בימין הכביש נפתחה לפתע דלת הנהג של הנתבעת. התובע שלא הספיק לעצור עקב המרחק הקצר פגע בדלת רכב הנתבעת 1 וכשניסה להתחמק מהתאונה בחוסר הצלחה פגע גם במונית שחנתה כמה מטרים קדימה בצד שמאל של הכביש כאשר כתוצאה מפגיעה זו נגרם נזק נוסף לרכבו וגם למונית.

בהתאם לעדות הנתבעת 1 היא אכן חנתה בימין הכביש כדי ללכת ליום הולדת בגן הילדים בו לומדת בתה. היא הסתכלה במראה השמאלית, לא הבחינה בכלי רכב כלשהו, פתחה את דלת הנהג והתעסקה במשך שניות ספורות בשקיות שהיו בתוך הרכב כאשר תוך כדי התעסקותה בשקיות שמעה חבטה עזה כאשר התובע פגע בדלת הפתוחה. הנתבעת 1 גם ראתה כי התובע פוגע במונית שחנתה לפני שתי המכוניות מצד שמאל של הכביש כאשר לדברי הנתבעת המונית חנתה במרחק של לפחות 8-10 מ' ממקום התאונה.

לטענת הנתבעת 1, התובע נהג במהירות גבוהה ולא במהירות של 20 קמ"ש כפי שטען. עוד טוענת הנתבעת 1 כי בכביש האמור אין פסי האטה.

מטעם הנתבעת 1 העיד גם בעלה אשר גם הוא חיזק את עדות הנתבעת 1 לפיה היא פתחה את הדלת מס' שניות לפני קרות התאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות הנני מעדיף את גרסת הנתבעת 1 על פי גרסת התובע.

נראה לי מתמונות הנזק שהוגשו לי, הן תמונות הנזק שנגרם לרכבו של התובע כתוצאה משתי הפגיעות והן מרכבה של נתבעת 1 כי התובע נסע במהירות גבוהה ביחס למותר וביחס לתנאי הכביש הצר שבו נסע.

רואים מתמונת הנזק שנגרמה לדלת רכבה של הנתבעת 1 כי הדלת נמעכה וכי נגרם לה נזק כבד ביותר, נזק שלא סביר כי יגרם כתוצאה מנסיעה במהירות איטית של 20 קמ"ש. גם הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע כעולה מהתמונות שהציג לי מלמדות על המהירות הגבוהה באופן יחסי שבו נסע רכבו שכן, הפגיעה המשנית והקשה יותר של רכבו במונית גרם נזק כבד ביותר לכנף שמאל ולמכסה המנוע הקדמי של רכב התובע כאשר פגיעה זו לא יתכן כי תגרם במהירות של 20 קמ"ש.

השאלה איפוא אם יש או אין פסי האטה אם לאו אינה רלבנטית כלל שכן, גם אם יש פסי האטה לא הפריעו אלה לתובע לנסוע במהירות גבוהה מאשר הכביש מאפשר.

יחד עם זאת, אין האחריות במלואה רובצת לפתחו של התובע וגם הנתבעת 1 אחראית לקרות התאונה בצורה מסוימת.

בהתאם לתקנה 80 לתקנות התעבורה חייב נהג לבדוק היטב את הדרך בטרם הוא פותח את הדלת.

נראה לי כי הנתבעת 1 לא וידאה בצורה המתבקשת את היות הכביש פנוי בטרם פתחה את הדלת והשאירה אותה פתוחה בכביש צר וגם אם הסתכלה וראתה כביש פנוי לכאורה אין זה סביר להשאיר דלת פתוחה בכביש צר שחונות מכוניות משני צידיו שכן, פתיחת דלת כאמור יוצרת סיכון בדרך ואכן סיכון זה התממש ובשילוב עם נהיגתו חסרת הזהירות של התובע נגרמה התאונה.

אשר על כן, אני קובע כי הנתבעת 1 אחראית לקרות הנזק ב-30% ואילו התובע אחראי לקרות הנזק ב-70%.

לאור האמור לעיל, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע סך של 3,255 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.